ירושלמי פסחים · דף יח א

הא אם היתה צריכה שימור יוצאין בה והא תני יוצאין במצה מתובלת אף על פי שאין בה טעם דגן והוא שיהא רובה דגן סברין מימר מתובלת משקין נאמר מתובל’ שומשמין מתובלת אגוזים והיידא אמרה דא יכול שאינו יוצא בפסח אלא בפת הדראה מניין אפילו כמצת שלמה תלמוד לומר (שמות יב) תאכלו מצות ריבה אם כן מה ת”ל (דברים טז) לחם עוני פרט לסורסין ולחלת המסרת ולאשישה יוצאין במצה עבה עד טפח כלחם הפנים יוצאין במצה נא כדי שתיפרש ולא תיעשה גידין גידין מצה הישנה תפלוגתא דבית שמאי ובית הלל אמר רבי יוסה דברי הכל הוא מכיון שלא עשאה לשם הפסח דבר ברי שלא דיקדק בה יוצאין בסריקין בין מצויירין בין שאינן מצויירין אע”פ שאמרו אין עושין סריקין מצויירין בפסח תני אמר רבי יודה שאל בייתוס בן זונין את רבן גמליאל וחכמים ביבנה מהו לעשות זריקין המצויירין בפסח אמרו לו אסור מפני שהאשה משתהא בהן והן באין לידי חמץ אמר להן אם כן יעשו אותן בטפוס אמרו לו יהו אומרין כל הסריקין אסורין וסריקי בייתוס בן זונין מותרין תני רבי יוסה אומר עושין סריקין כרקיקין ואין עושין רקיקין כגלוסקאות

הלכה ה

מתני’

ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת ובעולשין ובתמכה ובחרחבינה ובמרור יוצאין בהן בין כמושין אבל לא כבושים ולא שלוקין ולא מבושלין ומצטרפין בכזית ויוצאין בקלח שלהן ובדמאי ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו

גמרא

בחזרת חסין בעולשין טרוקסימון ובתמכה גנגידין בחרחבינה רבי יוסי בר’ בון אמר רבי יסי חלי ובמרור ירק מר ופניו מכסיפין ויש לו שרף התיבון הרי חזרת מתוק הרי אינו קרוי חזרת אלא מתוק ר’ חיי’ בשם ר’ הושעי’ כל עצמן אין הדבר תלוי אלא בחזרת מה חזרת תחילתה מתוק וסופה מר כך עשו המצריים לאבותינו במצרים בתחילה (בראשית מז) במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ואח”כ וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים בין כמושין אית תניי תני אבל לא כמושין אמר רב חסדא מ”ד כמושין בקלח מאן דאמר אבל לא כמושין בעלין ר’ חייה בשם ר’ יוחנן זית כבוש אומר עליו בורא פרי העץ ר’ בנימין בר יפת בשם ר’ יוחנן

ירושלמי פסחים · דף יח ב

ירק שלוק אומר עליו שהכל נהיה בדברו א”ר שמואל בר רב יצחק מתניתא מסייעה לר’ בנימין בר יפת אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין אם בעיינן הם יצא בהם ידי חובתו בפסח א”ר זעירה מאן ידע משמע מן ר’ יוחנן יאות ר’ חייה בר בא או ר’ בנימין לא ר’ חייה בר בא ועוד מן הדא מן מה דאנן חמיין רבנין עלין לברייתה ונסבין תורמוסין ומברכין עליהון בורא פרי האדמה ותורמוסין לא שלוקין הן אין תימר שנייה היא שאמרה תורה מרורים תורמוסין כיון ששלקן בטלה מדתן א”ר יוסי בי רבי בון ולא פליגין זית על ידי שדרכו ליאכל חי אפי’ כבוש בעינו הוא ירק כיון ששלקו נשתנה

הלכה ו

מתני’

אין שורין את המורסן לתרנגולין אבל חולטין האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה למרחץ אבל שפה היא על בשרה יבש לא ילעוס אדם חטים ויתן על גבי מכתו מפני שהן מחמיצות

גמרא תני ר’ ישמעאל בי ר’ יוסי אמר משום אביו אי זו המעיסה הנותן חמין לתוך קמח חליטה קמח לתוך חמין והכא בין חמין לתוך מורסן בין מורסן לתוך חמין בשיש בהן שמנונית מלוגמה שנסרחה אית תניי תני זקוק לבער ואית תניי תני אין זקוק לבער מאן דאמר זקוק לבער בשנתחמצה ואחר כך נסרחה ומאן דאמר אינו זקוק לבער בשנסרחה ואחר כך נתחמצה

הלכה ז

מתני’

אין נותנין את הקמח לא לתוך חרוסת ולא לתוך חרדל אם נתן יאכל מיד ר’ מאיר אומר אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות אבל סכין ומטבילין אותו בהן מי תשמישיו של נחתום ישפכו מפני שהן מחמיצין

גמרא

תני אין נותנין את הקמח לתוך חרוסת או לתוך חרדל אם נתן יאכל מיד ובלבד שלא ישהא ר”מ אוסר מפני שהוא משהא כתיב (שמות יב) ובשל מבושל במים אין לי אלא מים מניין לרבות שאר משקין ת”ל ובשל מבושל מ”מ

Add Your Comment