מדרש רבה – חומש שמות

פרשה לט

א כִּי תִשָֹּׂא, כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא (שיר השירים ז, ג): שָּׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר וגו’, וְכָל הַפְּתִיחוֹת כֻּלָּן כָּעִנְיָן הַכָּתוּב בַּפָּרָשִׁיּוֹת, וְעוֹד אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה חַיָּבִין לִי יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁלָּווּ הֵימֶנִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תִשָֹּׂא, כְּמָה דְתֵימָא (דברים כד, י): כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ, אֱמֹר לָהֶם שֶׁיִּפְרְעוּ מַה שֶּׁהֵם חַיָּבִים לִי, הֱוֵי: כִּי תִשָֹּׂא, וַאֲשַׁלְּמָה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, א): וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם.

   


פרשה מ

א וַיְדַבֵּר ה’ רְאֵה קָרָאתִי בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל, כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא, (איוב כח, כז): אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְרָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁאִלּוּלֵי כֵן לֹא בָּרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ, וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו (איוב כח, כח): וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת ה’ הִיא חָכְמָה, וְאֵין אָדָם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם. אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ, בְּסִינָי. הֱכִינָהּ, בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְגַם חֲקָרָהּ, בְּעַרְבוֹת מוֹאָב בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים.

דָּבָר אַחֵר, אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ, אָמְרוּ רַבָּנָן צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת נוֹטֵל מָשָׁל לוֹמַר פִּרְקוֹ אוֹ אַגָּדָתוֹ אוֹ מִדְרָשׁוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְאָמְרָם בַּצִּבּוּר לֹא יֹאמַר הוֹאִיל שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּיָפֶה כְּשֶׁאֶכָּנֵס לִדְרשׁ אֲנִי אוֹמֵר, אָמַר רַב אַחָא מִן הָאֱלֹהִים אַתָּה לָמֵד, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לוֹמַר תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל אֲמָרָהּ אַרְבַּע פְּעָמִים בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹא אֲמָרָהּ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ, וְאַחַר כָּךְ וַיֹּאמֶר לָאָדָם, וְכֵן (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאַחַר כָּךְ לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ רַבָּנָן רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן תּוֹרְתָא פַּעַם אַחַת בָּא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לוֹ עֲמֹד וּקְרָא בַּתּוֹרָה, אָמַר לָהֶם לֹא עָבַרְתִּי עַל הַפָּרָשָׁה, וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים, הֱוֵי: אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ.

אָמַר רַבִּי הוֹשְׁעְיָא כָּל מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וְאֵין בְּיָדוֹ יִרְאַת חֵטְא אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם. כָּל נַגָּר שֶׁאֵין בְּיָדוֹ אֶרְגַּלְיָא שֶׁלּוֹ אֵינוֹ נַגָּר, לָמָּה שֶׁקַּפֻּלִּיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה בְּיִרְאַת חֵטְא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, ו): יִרְאַת ה’ הִיא אוֹצָרוֹ.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ תּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, מוּטָב לוֹ שֶׁלֹא יָצָא לָעוֹלָם, אֶלָּא נֶהֶפְכָה הַשִּׁלְיָא עַל פָּנָיו. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת ה’ וגו’.

אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, מַהוּ הֵן יִרְאַת ה’ וגו’, אָמַר הָאֱלֹהִים אִם הָיוּ לְךָ מַעֲשִׂים טוֹבִים אֲנִי נוֹתֵן לְךָ שָׂכָר, וּמַה שָׂכָר, תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת ה’ הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרַע בִּינָה, וְאִם סַרְתָּ מִן הָרָע, אֲנִי מַעֲמִיד מִמְּךָ בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּבִינִים בַּתּוֹרָה, מֵהֵיכָן אַתָּה לָמֵד מִיּוֹכֶבֶד וּמִרְיָם בְּעֵת שֶׁיָּרְאוּ מֵהָאֱלֹהִים, כְּדִכְתִיב (שמות א, יז): וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְדוֹת אֶת הָאֱלֹהִים.

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא שְׂכַר הַיִּרְאָה תּוֹרָה, שֶׁמִּיּוֹכֶבֶד הֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת משֶׁה וְזָכָה שֶׁתִּכָּתֵב הַתּוֹרָה עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כב): זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה עַבְדִּי, וּכְתִיב (דברים לג, ד): תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה, מִרְיָם עַל יְדֵי שֶׁסָּרָה מִן הָרַע וּמִן הַחֵטְא הֶעֱמִיד מִמֶּנָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּצַלְאֵל וְזָכָה לְחָכְמָה וּלְבִינָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל, וּכְתִיב (שמות לא, ג): וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת.

ב דָּבָר אַחֵר, קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא רְאֵה קָרָאתִי, אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁעָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן וְאָמַר לוֹ כָּךְ וְכָךְ עֲשֵׂה (שמות כה, לא): וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, (שמות כה, כג): וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן, (שמות ל, א): וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ, כָּךְ כָּל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן. בָּא משֶׁה לֵירֵד סָבוּר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ, קָרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ משֶׁה מֶלֶךְ עֲשִׂיתִיךָ אֵין דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר, אֶלָּא גּוֹזֵר וַאֲחֵרִים עוֹשִׂים, אַף אַתָּה אֵין לְךָ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת דָּבָר אֶלָּא אֱמֹר לָהֶם וְהֵם עוֹשִׂין, וְלֹא אָמַר לוֹ לְמִי יֹאמַר, אָמַר משֶׁה לְמִי אֹמַר, אָמַר לוֹ אֲנִי מַרְאֶה לָךְ, וּמֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵבִיא לוֹ סִפְרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְהֶרְאָה לוֹ כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁהֵן עֲתִידִין לַעֲמֹד מִבְּרֵאשִׁית עַד תְּחִיַּת הַמֵּתִים, דּוֹר וָדוֹר וּמְלָכָיו, דּוֹר וָדוֹר וּמַנְהִיגָיו, דּוֹר וָדוֹר וּנְבִיאָיו. אָמַר לוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד הִתְקַנְתִּיו מֵאוֹתָהּ שָׁעָה, וְכֵן בְּצַלְאֵל מֵאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְקַנְתִּיו, הֱוֵי: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל.

ג דָּבָר אַחֵר, רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ז, י): מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי שֶׁהִתְקַנְתִּיו מֵרֹאשׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן כְּבָר קָרָאתִי לוֹ שֵׁם, מַהוּ (קהלת ז, י): וְנוֹדָע אֲשֶׁר הוּא אָדָם, עַד שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן מוּטָל גֹּלֶם הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק שֶׁעָתִיד לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ, יֵשׁ שֶׁהוּא תָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם, וְיֵשׁ שֶׁהוּא תָּלוּי בְּשַׂעֲרוֹ, וְיֵשׁ שֶׁהוּא תָּלוּי בְּמִצְחוֹ, וְיֵשׁ בְּעֵינָיו, וְיֵשׁ בְּחוֹטְמוֹ, וְיֵשׁ בְּפִיו, וְיֵשׁ בְּאָזְנוֹ, וְיֵשׁ בְּמַלְתִּין [זה מקום הנזם]. וְתֵדַע לְךָ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אִיּוֹב מְבַקֵּשׁ לְהִתְוַכֵּחַ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר (איוב כג, ג ד): מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ, אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבוֹ אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהִתְוַכֵּחַ עִמִּי (איוב לח, ד): אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ, מַהוּ אֵיפֹה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִיּוֹב, אֱמֹר לִי הָאֵיפָה שֶׁלְךָ בְּאֵיזֶה מָקוֹם הָיְתָה תְּלוּיָה, בְּרֹאשׁוֹ אוֹ בְּמִצְחוֹ אוֹ בְּאֵיזֶה אֵבָר שֶׁלּוֹ, אִם יוֹדֵעַ אַתָּה בְּאֵיזֶה מָקוֹם הָיְתָה אֵיפָתְךָ אַתָּה מִתְוַכֵּחַ עִמִּי, הֱוֵי: אֵיפֹה הָיִיתָ, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם עַל יְדֵי שֶׁאָמַר דָּבָר אֶחָד בָּנָיו יוֹרְדִין לְמִצְרַיִם וּמִשְׁתַּעְבְּדִין בְּמִצְרַיִם, הֶרְאָה אוֹתוֹ לְמשֶׁה עוֹמֵד וְגוֹאֲלָם, הֶרְאָה לוֹ לְיוֹסֵף זָן אֶת הַשְּׁבָטִים, הֶרְאָה לוֹ לְמשֶׁה מוֹשֵׁחַ נְבִיאִים, הֶרְאָה לוֹ לִשְׁמוּאֵל מוֹשֵׁחַ מְלָכִים, לִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, לְדָוִד מְיַסֵּד הַבַּיִת, לִשְׁלֹמֹה בּוֹנֵהוּ, לַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָה וּבָנֶיהָ מְנַתְּקִין אֶת מַסְמְרוֹת הַזָּהָב שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, יְהוֹיָדָע מְתַקֵן, אָמוֹן עוֹשֶׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, יֹאשִׁיָה מְבַעֲרָהּ, נְבוּכַדְנֶצַּר מַחֲרִיב הַבַּיִת, דָּרְיָוֶשׁ בּוֹנֶה אוֹתוֹ, וְהֶרְאָהוּ לִבְצַלְאֵל עוֹשֶׂה הַמִּשְׁכָּן, הֱוֵי: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל.

ד דָּבָר אַחֵר, רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם, זֶה אֶחָד מִשִּׁבְעָה בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּקְרְאוּ לָהֶם שֵׁמוֹת, יֵשׁ שֶׁנִּקְרְאוּ לוֹ אַרְבָּעָה זֶה אֵלִיָּהוּ, בְּצַלְאֵל שִׁשָּׁה, וִיהוֹשֻׁעַ שִׁשָּׁה, וּמשֶׁה שִׁבְעָה, מָרְדְּכַי שְׁנַיִם, דָּנִיֵּאל חֲמִשָּׁה, חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אַרְבָּעָה, אֵלִיָּהוּ אַרְבָּעָה.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת אֵלִיָּהוּ יְרוּשַׁלְמִי הָיָה וּמִיּוֹשְׁבֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית הָיָה וּמִכְּרַךְ שֶׁל יְהוּדָה הָיָה, וּבִשְׁנֵי שְׁבָטִים הָיָה חֶלְקוֹ, חֲמִשָּׁה בְּבִנְיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יח, כח): וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלָיִם, שְׁלשָׁה בִּיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע טו, לז): צִנָּה צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא צְנָן שֶׁהִיא צִנָּה, וַחֲדָשָׁה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַדְּשָׁהּ לֶעָתִיד לָבוֹא, וּמִגְדַּל גָּד, שֶׁמִּשָּׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹצֵא וּמֵגִיד מַשְׁתִּיתָן שֶׁל עֵשָׂו. וְנִקְרְאוּ לוֹ לְאֵלִיָּהוּ אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברי הימים א ח, כז): וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָה וְזִכְרִי בְּנֵי יְרֹחָם, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ כֵן, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַרְעִישׁ עוֹלָמוֹ הוּא עוֹמֵד וּמַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת וֵאלֹהִים מְרַחֵם עַל עוֹלָמוֹ. וּבְצַלְאֵל נִקְרְאוּ לוֹ שִׁשָּׁה שֵׁמוֹת וְאַתְּ מְיַחֲסוֹ וּבָא מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א ד, א ב): בְּנֵי יְהוּדָה פֶּרֶץ וְחֶצְרוֹן וְכַרְמִי וְחוּר וְשׁוֹבָל, וּרְאָיָה וגו’, וְאֵין חֶצְרוֹן אֶלָּא בֶּן בְּנוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, יב): וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ חֶצְרֹן וְחָמוּל, וּכְתִיב (דברי הימים א ב, כד): וְאַחַר מוֹת חֶצְרוֹן בְּכָלֵב אֶפְרָתָה, וְכִי יֵשׁ אָדָם מֵת בְּאָדָם, שֶׁכָּתוּב: וְאַחַר מוֹת חֶצְרוֹן בְּכָלֵב, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַהוּ וְאַחַר מוֹת חֶצְרוֹן בְּכָלֵב וגו’ מִשֶּׁמֵּת חֶצְרוֹן בָּא כָלֵב אֶל אֶפְרָת, זוֹ מִרְיָם שֶׁהָיָה שְׁמָהּ אֶפְרָת, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כֵּן, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל פָּרִים וְרָבִים עַל יָדֶיהָ, (דברי הימים א ב, יט כ): וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר, וְחוּר הוֹלִיד אֶת אוּרִי וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת בְּצַלְאֵל, (דברי הימים א ד, ב): וּרְאָיָה בֶן שׁוֹבָל הֹוֹלִיד אֶת יַחַת וְיַחַת הֹלִיד אֶת אֲחוּמַי וְאֶת לָהַד, בְּצַלְאֵל מַה שֶּׁקָּרָא לוֹ אוּמָתוֹ שֶׁלּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לוֹ חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת שֶׁל חִבָּה עַל שֵׁם הַמִּשְׁכָּן, רְאָיָה, שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם מִן בְּרֵאשִׁית הִתְקַנְתִּיו לַעֲשׂוֹת הַמִּשְׁכָּן, וְשׁוֹבָל, שֶׁהֶעֱמִיד שׁוֹבָךְ לֵאלֹהִים, זֶה הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהָיָה עוֹמֵד כַּשּׁוֹבָךְ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן הֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁכָּן כַּשּׁוֹבָךְ. יַחַת, שֶׁנָּתַן חִתִּיתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. אֲחוּמַי, שֶׁאִיחָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַעֲשָׂאָן כְּאַחִים לַמָּקוֹם.

דָּבָר אַחֵר, אֲחוּמַי, שֶׁנָּתַן אֵימָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל. לָהַד, שֶׁנָּתַן הוֹד וְהָדָר עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה הַמִּשְׁכָּן הֲדָרָן.

דָּבָר אַחֵר, לָהַד, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר חִיָּא שֶׁהַדַּל שֶׁבַּשְּׁבָטִים מִדַּבֵּק לוֹ.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי אֵין לְךָ גָּדוֹל מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה וְאֵין לְךָ יָרוּד מִשֵּׁבֶט דָּן, שֶׁהָיָה מִן הַלְּחֵנוֹת, וּמַה כְּתִיב בּוֹ (בראשית מו, כג): וּבְנֵי דָן חֻשִׁים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבוֹא וְיִזְדַּוֵּוג לוֹ, שֶׁלֹא יְהוּ מְבַזִּין אוֹתוֹ וְשֶׁלֹא יְהֵא אָדָם רוּחוֹ גַּסָּה עָלָיו, לְפִי שֶׁהַגָּדוֹל וְהַקָּטָן שָׁוִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם, בְּצַלְאֵל מִשֶּׁל יְהוּדָה וְאָהֳלִיאָב מִדָּן וְהוּא מִזְדַּוֵּג לוֹ, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל וְהַקָּטָן שָׁוִים. לְעוֹלָם אַל יְהֵא אָדָם מַנִּיחַ בְּצֵרוֹ, הַמִּשְׁכָּן בִּשְׁנֵי שְׁבָטִים אֵלּוּ נַעֲשָׂה, וְכֵן הַמִּקְדָּשׁ, שְׁלֹמֹה מִיהוּדָה, וְחִירָם (מלכים א ז, יד): בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה מִמַטֵּה נַפְתָּלִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הוּא בְצַרְכֶן, אַל תַּנִּיחוּ בְּצַרְכֶן וְלֹא בְצָרָן שֶׁל אֲבוֹתֵיכֶם, אַף אַתֶּם אַל תַּנִּיחוּ אוֹתוֹ, דִּכְתִיב (איוב כב, כה): וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ, עֲשֵׂה אוֹתוֹ בְצָרֶךָ, שֶׁיְהֵא עִמְךָ בְּצָרָה שֶׁמַּגִּיעַ אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צא, טו): עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה.

דָּבָר אַחֵר, בְּצָרֶיךָ, שֶׁאִם בָּאוּ שׂוֹנְאִים אֱהֵא כְּנֶגְדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ.

דָּבָר אַחֵר, שֶׁנַּעֲשָׂה חוֹמוֹתֶיךָ, וְאֵין בְּצָרֶיךָ אֶלָּא חוֹמָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה כה, יב): וּמִבְצַר מִשְׂגַּב חוֹמֹתֶיךָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲנִי חוֹמָה לָכֶם, וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁיִּבְנֶה צִיּוֹן אֲנִי נַעֲשָׂה לָהּ חוֹמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ב, ט): וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם ה’ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ, וְכֵן (ישעיה מג, א): קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי אָתָּה.

   


פרשה מא

א וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלֹּתוֹ, כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא (דניאל ט, ז): לְךָ ה’ הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים, מַהוּ כֵן, אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין אֶת הַצְּדָקָה מַבִּיטִים אָנוּ מַעֲשִׂים שֶׁלָּנוּ וְיֵשׁ לָנוּ בּשֶׁת פָּנִים, אֵין לָנוּ שָׁעָה שֶׁאָנוּ בָּאִין בִּזְרוֹעַ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ מוֹצִיאִין אֶת מַעַשְׂרוֹתֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כו, יב): כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר, מַה כְּתִיב בַּסּוֹף (דברים כו, טו): הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם.

אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי גָּדוֹל כֹּחָן שֶׁל מוֹצִיאֵי מַעַשְׂרוֹת שֶׁהֵן הוֹפְכִין אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, אַתָּה מוֹצֵא כָּל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה הַשְׁקִיפָה, לְשׁוֹן צַעַר הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות יד, כד): וַיַּשְׁקֵף ה’ אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם. וְכֵן בִּסְדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כח): וַיַּשְׁקֵף ה’ עַל פְּנֵי סְדֹם, חוּץ מִזּוֹ.

אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי גָּדוֹל כֹּחָן שֶׁל מוֹצִיאֵי מַעַשְׂרוֹת שֶׁהֵם הוֹפְכִים דְּבַר אֲרִירָה לִבְרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ.

אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ מַבִּיטִים בְּמַעֲשֵׂינוּ יֵשׁ לָנוּ בּשֶׁת פָּנִים, כֵּיצַד הוּא הַדָּבָר, אֶלָּא בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם נוֹתֵן שָׂדֵהוּ לַאֲרִיסוּת וְהוּא נוֹתֵן זֶרַע וְנוֹתֵן פְּעֻלָּה וְהוּא חוֹלֵק עִמּוֹ בְּשָׁוֶה, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ, אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ שֶׁלּוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים כד, א): לַה’ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, הָאָרֶץ שֶׁלּוֹ, הַפֵּרוֹת שֶׁלּוֹ, וְהוּא מוֹרִיד גְּשָׁמִים וּמַפְרִיחַ טְלָלִים כְּדֵי לְגַדְּלָם, וְהוּא מְשַׁמְּרָם, וְהוּא עוֹשֶׂה כָּל דָּבָר, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁתִּתֵּן לִי אֶלָּא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר, אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים תְּרוּמָה, הֱוֵי: לְךָ ה’ הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים, וְשֶׁלְּךָ הַצְּדָקָה. יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים בַּיָּם, וְכַסְפּוֹ שֶׁל פֶּסֶל מִיכָה עוֹבֵר בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה י, יא): וְעָבַר בַּיָּם צָרָה, וְהָיָה הַיָּם נִקְרַע לִפְנֵיהֶם, הֱוֵי: לְךָ ה’ הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן נָאֶה הָיָה לַאֲבוֹתֵינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְלוֹמַר (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, שֶׁמָּא נָאֶה הָיָה לָהֶם לוֹמַר (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֶתְמָהָא, אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה משֶׁה יוֹרֵד מִלְּמַעְלָן, אָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ (שמות לב, יז): קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה, אָמַר לוֹ משֶׁה (שמות לב, יח): אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, (שמות יז, יא): וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל. (שמות לב, יח): אֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה, (שמות יז, יג): וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ, מַהוּ (שמות לב, יח): קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ, קוֹל חֵרוּפִין וְגִדּוּפִין אֲנִי שׁוֹמֵעַ, אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה עָמְדוּ וּפֵרְשׁוּ אוֹתָהּ (נחמיה ט, יח): אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֶלְךָ מִמִּצְרָיִם, חָסֵר כְּלוּם, מַהוּ (נחמיה ט, יח): וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת, חֵרוּפִין וְגִדּוּפִין שֶׁהָיוּ שָׁם, וְאַחַר כָּל מַה שֶּׁעָשׂוּ לֹא הָיָה הַמָּן צָרִיךְ לֵירֵד, אֶלָּא מַה כְּתִיב (נחמיה ט, כ): וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם, הֱוֵי: לְךָ ה’ הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שָׁלוֹם וְדַיֶּךָ עַד כָּאן וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין מִן הַמָּן וּמַקְרִיבִין לִפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, יט): וְלַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ סֹלֶת וָשֶׁמֶן וּדְבַשׁ הֶאֱכַלְתִּיךְ וּנְתַתִּיהוּ לִפְנֵיהֶם לְרֵיחַ נִיחֹחַ, וְחוֹזֵר וְיוֹרֵד בַּיּוֹם הָאַחֵר, הֱוֵי: לְךָ ה’ הַצְּדָקָה, דָּבָר אַחֵר, לְךָ ה’ הַצְּדָקָה, אָמַר רַבִּי לֵוִי יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין לְמַטָּה וְחוֹקְקִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לְהַכְעִיס לְיוֹצְרָם, כְּדִכְתִיב (שמות לב, ד): וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב לְמַעְלָן וְחוֹקֵק לָהֶם לוּחוֹת לָתֵת לָהֶם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלֹּתוֹ, הֱוֵי: לְךָ ה’ הַצְּדָקָה.

ב דָּבָר אַחֵר, וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יח, טז): מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ, מַתָּנָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן מִשֶּׁלּוֹ יַרְחִיב לוֹ, מַעֲשֶׂה בְּאָבִין רַמָּאָה וכו’ [כמו שכתוב במגלת אסתר במדרש] עַד שֶׁנָּטְלוּ אוֹתוֹ וְהוֹשִׁיבוּהוּ אֶצְלָם, לְקַיֵּם מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ.

דָּבָר אַחֵר, מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ, זֶה אַבְרָהָם, כְּשֶׁרָדַף אַחַר הַמְּלָכִים יָצָא מֶלֶךְ סְדוֹם לִקְרָאתוֹ אָמַר לוֹ (בראשית יד, כא): תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ, אָמַר אַבְרָהָם (בראשית יד, כב כג): הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה’, אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אוֹמֵר אִם מִחוּט, חַיֶּיךָ בּוֹ בַּלָּשׁוֹן אֲנִי מְקַלֵּס אֶת בָּנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, ג): כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ. אַתָּה אָמַרְתָּ: עַד שְׂרוֹךְ נַעַל, בּוֹ בַּלָּשׁוֹן אֲנִי מְקַלֵּס אֶת בָּנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ז, ב): מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְעָלִים, הֱוֵי: מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ.

דָּבָר אַחֵר, מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם משֶׁה לְהָבִיא נְדָבָה לַמִּשְׁכָּן, מַה כְּתִיב (שמות לו, ג): וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לִשְׁנֵי בְקָרִים הֵבִיאוּ כָּל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, מַה זָּכוּ לְהַרְחִיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת גְּבוּלָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב, כ): כִּי יַרְחִיב ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ, שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הֱוֵי: מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר שְׁלשָׁה דְּבָרִים נִתְּנוּ מַתָּנָה, הַגְּשָׁמִים וְהַמְאוֹרוֹת וְהַתּוֹרָה. גְּשָׁמִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, ד): וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם. מְאוֹרוֹת מִנַּיִן, דִּכְתִיב (בראשית א, יז): וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה. וְרַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, ו): וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ.

ג דָּבָר אַחֵר, וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ב, ו): כִּי ה’ יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה, גְּדוֹלָה הַחָכְמָה וּגְדוֹלָה מִמֶּנָּה הַדַּעַת וּתְבוּנָה, הֱוֵי: כִּי ה’ יִתֵּן חָכְמָה, אֲבָל לְמִי שֶׁהוּא אוֹהֵב, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי לֵוִי חַד מִנְהוֹן אָמַר לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעָשִׁיר שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן בָּא בְּנוֹ מִבֵּית הַסֵּפֶר מָצָא תַּמְחוּי לִפְנֵי אָבִיו, נָטַל אָבִיו חֲתִיכָה אַחַת וּנְתָנָהּ לוֹ, מֶה עָשָׂה בְּנוֹ אָמַר לוֹ אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא מִזֶּה שֶׁבְּתוֹךְ פִּיךָ. מֶה עָשָׂה, נְתָנוֹ לוֹ, וְלָמָּה, עַל שֶׁהָיָה מְחַבְּבוֹ נָתַן לוֹ מִתּוֹךְ פִּיו, הֱוֵי: כִּי ה’ יִתֵּן חָכְמָה, וְכָל מִי שֶׁהוּא מְחַבְּבוֹ יוֹתֵר, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. וְהָאֶחָד אוֹמֵר, מָשָׁל לֶעָשִׁיר שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן, בָּא מִבֵּית הַסֵּפֶר וְנָתַן לוֹ מָנָה, אָמַר לוֹ בְּנוֹ אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא מִן הַפִּיצְטָלִין שֶׁבְּתוֹךְ פִּיךָ, נָטַל וְנָתַן לוֹ מִתּוֹךְ פִּיו, הֱוֵי: כִּי ה’ יִתֵּן חָכְמָה, אֶלָּא מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה.

דָּבָר אַחֵר, כִּי ה’ יִתֵּן חָכְמָה, אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה הָיוּ מְבַקְּשִׁים לִשְׁמֹעַ הַדִּבְּרוֹת מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בֶּן חָמָא שְׁנֵי דְבָרִים שָׁאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לִרְאוֹת דְּמוּתוֹ וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַדִּבְּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים א, ב): יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.

אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בֶּן חָמָא שׁוֹמְעִין לְשׁוֹטֶה מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, אֶלָּא שֶׁהָיָה צָפוּי וְגָלוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל אַחַר אַרְבָּעִים יוֹם לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָהֶם עֲתִידִין הֵם לוֹמַר לֹא תָבַעְנוּ בְּיַד משֶׁה אֶלָּא שֶׁיַּרְאֵנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּמוּתוֹ וִידַבֵּר עִמָּנוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יְהֵא לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁלֹא שָׁמַעְנוּ מִפִּיו וְלֹא רָאִינוּ דְּמוּתוֹ לְפִיכָךְ עָשִׂינוּ לָנוּ אֱלֹהִים, אֶלָּא מָה אֶעֱשֶׂה הֲרֵינִי מַרְאֶה לָהֶם דְּמוּתִי וּמְדַבֵּר עִמָּהֶם פֶּה אֶל פֶּה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, הֱוֵי: כִּי ה’ יִתֵּן חָכְמָה. וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה, הֱוֵי: מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה מִפִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

ד דָּבָר אַחֵר, וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים יח, לו): וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ, מְדַבֵּר בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בּוֹטְחִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא מָגֵן לָהֶם, כְּדִכְתִיב (תהלים יח, לא): מָגֵן הוּא לְכֹל הַחוֹסִים בּוֹ. (תהלים יח, לו): וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי, זוֹ תּוֹרָה, דִּכְתִיב (דברים לג, ב): מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. (תהלים יח, לו): וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי, וְכִי יֵשׁ עָנָו גָּדוֹל מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר אַחָא, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם הַתַּלְמִיד יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ, וּמִשֶּׁהוּא גּוֹמֵר הַתַּלְמִיד אוֹמֵר לָרַב יְגַעְתִּיךָ, וְכָל הָעִנְיָן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה, עַד (בראשית יח, ב): וַיִּשָֹּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים, יֵשׁ עָנָו גָּדוֹל מִזֶּה, הֱוֵי: וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי.

אָמַר רַבִּי סִימוֹן בּוֹא וּרְאֵה מַה כְּתִיב (בראשית יח, טז): וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וגו’, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא [על פי (בראשית יח, כב)]: וַה’ עוֹדֶנוּ עֹמֵד לִפְנֵי אַבְרָהָם, אֶלָּא תִּקּוּן סוֹפְרִים הוּא, הֱוֵי: וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי.

דָּבָר אַחֵר, וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי, אָמַר בֶּן עֲזַאי בּוֹא וּרְאֵה עֲנָוָה שֶׁבְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּשָׂר וָדָם [כמו שכתוב שם וכו’].

דָּבָר אַחֵר, וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם כָּל הַיָּמִים שֶׁהַבְּרִיּוֹת מֻשְׁלָמִים לוֹ הוּא נִזְקַק לִתֵּן לָהֶם דּוֹנָטִיבָא, לְחַלֵּק לָהֶם אָנוֹנוֹת, וְהוּא זָקוּק לְחַיֵיהֶם, אֲבָל אִם מָרְדּוּ בוֹ חַס וְשָׁלוֹם אֵינוֹ נִזְקַק לָהֶם לְכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם אֶלָּא פּוֹסֵק אָנוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם, לָמָּה, שֶׁכָּפְרוּ בְּמַלְכוּתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הֵם עוֹסְקִים וּמַכְעִיסִים אוֹתוֹ לְמַטָּה, וְהוּא עוֹסֵק לְמַעְלָה לִתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁכֻּלָּהּ חַיִּים, הֱוֵי: וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַתוֹ, יֵשׁ עָנָו גָּדוֹל מִזֶּה, הֱוֵי: וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי.

ה דָּבָר אַחֵר, וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה, רַבָּנִין אָמְרֵי אִלּוּ עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה עַד שֶׁלֹא נִתְּנוּ הַלּוּחוֹת לְמשֶׁה לֹא הָיוּ יוֹרְדִין בְּיָדוֹ. רַבִּי לֵוִי אָמַר מִשֶּׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֶת הַלּוּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַהוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ, מָשָׁל לְתַלְמִיד שֶׁלִּמְּדוֹ רַבּוֹ תּוֹרָה, עַד שֶׁלֹא לִמְּדוֹ הָיָה הָרַב אוֹמֵר וְהוּא עוֹנֶה אַחֲרָיו, מִשֶּׁלִּמֵּד אוֹתוֹ אוֹמֵר לוֹ רַבּוֹ בּוֹא וְנֹאמַר אֲנִי וְאַתָּה, כָּךְ כְּשֶׁעָלָה משֶׁה לַשָּׁמַיִם הִתְחִיל לוֹמַר אַחַר בּוֹרְאוֹ הַתּוֹרָה, כְּשֶׁלְּמָדָהּ אָמַר בּוֹא וְנֹאמְרָהּ אֲנִי וְאַתָּה, הֱוֵי: לְדַבֵּר אִתּוֹ. מַהוּ כְּכַתוֹ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כָּל מִי שֶׁהוּא מוֹצִיא דִבְרֵי תוֹרָה וְאֵינָן עֲרֵבִין עַל שׁוֹמְעֵיהֶן כְּכַלָּה שֶׁהִיא עֲרֵבָה לְבַעֲלָהּ נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹא אֲמָרָן, לָמָּה שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל הָיְתָה חֲבִיבָה עֲלֵיהֶם כְּכַלָּה שֶׁהִיא חֲבִיבָה עַל בֶּן זוּגָהּ, מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַתוֹ.

אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַה כַּלָּה זוֹ מְקֻשֶּׁטֶת בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי תַּכְשִׁיטִין, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת זָרִיז בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים. כְּכַתוֹ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַה כַּלָּה זוֹ כָּל יָמִים שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ מַצְנַעַת עַצְמָהּ וְאֵין אָדָם מַכִּירָהּ וּכְשֶׁבָּאת לִכָּנֵס לְחֻפָּתָהּ הִיא מְגַלָּה פָּנֶיהָ, כְּלוֹמַר כָּל מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִי עֵדוּת יָבוֹא וְיָעִיד עָלַי, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת צָנוּעַ כַּכַּלָּה הַזּוֹ, וּמְפֻרְסָם בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים כַּכַּלָּה הַזּוֹ שֶׁהִיא מְפַרְסֶמֶת עַצְמָהּ, הֱוֵי: וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַתוֹ.

ו דָּבָר אַחֵר, וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁעָשָׂה משֶׁה לְמַעְלָה, הָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה וְשׁוֹכֵחַ, אָמַר לוֹ רִבּוֹן הָעוֹלָם יֵשׁ לִי אַרְבָּעִים יוֹם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ דָּבָר, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשֶּׁהִשְׁלִים אַרְבָּעִים יוֹם נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה מַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה. וְכִי כָּל הַתּוֹרָה לָמַד משֶׁה, כְּתִיב בַּתּוֹרָה (איוב יא, ט): אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם, וּלְאַרְבָּעִים יוֹם לְמָדָהּ משֶׁה. אֶלָּא כְּלָלִים לִמְדָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, הֱוֵי: כְּכַתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ, שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת, מַהוּ שְׁנֵי לֻחֹת, כְּנֶגֶד שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּנֶגֶד חָתָן וְכַלָּה, כְּנֶגֶד שְׁנֵי שׁוֹשְׁבִינִין, כְּנֶגֶד הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא לֻחֹת כְּתִיב, לֹא זוֹ גְּדוֹלָה מִזּוֹ, לֻחֹת אֶבֶן, וְלָמָה שֶׁל אֶבֶן, שֶׁרֻבָּן שֶׁל עֳנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה בִּסְקִילָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: לֻחֹת אֶבֶן.

דָּבָר אַחֵר, לֻחֹת אֶבֶן, בִּזְכוּת יַעֲקֹב שֶׁנִּקְרָא אֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כד): מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל.

דָּבָר אַחֵר, לֻחֹת אֶבֶן, כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מֵשִׂים לְחָיָיו כָּאֶבֶן הַזּוֹ אֵינוֹ זוֹכֶה לַתּוֹרָה.

ז וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק תָּדִיר בַּתּוֹרָה הֲרֵי זֶה נָזוּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה. חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, מַהוּ חָרוּת, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִרְמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת מִן גָּלוּיוֹת. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת. וְרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים חֵרוּת מִן הַיִּסּוּרִין.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אִם יָבוֹא מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְיֹאמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל חִנָּם בְּרָאתַנִי בָּעוֹלָם, הוּא אוֹמֵר עַל כָּל אֻמָּה שֶׁבָּעוֹלָם הִשְּׁלַטְתִּי אוֹתְךָ חוּץ מֵאֻמָּה זוֹ שֶׁנָּתַתִּי לָהּ חֵרוּת, הֱוֵי: חָרוּת עַל הַלֻּחֹת. וַיַּרְא הָעָם כִּי בשֵׁשׁ משֶׁה, מַהוּ כִּי בשֵׁשׁ, בָּאוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְלֹא יָרַד, לָמָּה, שֶׁהִתְנָה עִמָּהֶם לְאַרְבָּעִים יוֹם אֲנִי מֵבִיא לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְלֹא יָרַד משֶׁה, מִיָּד (שמות לב, א): וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן, רַבָּנָן אָמְרֵי הַשָֹּׂטָן מָצָא אֶת יָדָיו אוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁהָיָה משֶׁה נִרְאֶה תָּלוּי בֵּין הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְהָיוּ מַרְאִין אוֹתוֹ בָּאֶצְבַּע וְאוֹמֵר: כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ. אוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד עֲלֵיהֶם חוּר וְאָמַר לָהֶם קְצִיעֵי צַוָּארַיָא, אֵין אַתֶּם נִזְכָּרִים מַה נִּסִּים עָשָׂה לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִיָּד עָמְדוּ עָלָיו וַהֲרָגוּהוּ. נִכַּנְסוּ עַל אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן, וְאָמְרוּ לוֹ כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂינוּ לָזֶה כָּךְ אָנוּ עוֹשִׂים לְךָ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אַהֲרֹן כָּךְ נִתְיָרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ה): וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו, מַהוּ מִזְבֵּחַ, מִן הַזָּבוּחַ שֶׁלְּפָנָיו.

דָּבָר אַחֵר, וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ, בִּקְשׁוּ לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ עִמּוֹ וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶם, אָמַר לָהֶם הַנִּיחוּ לִי וַאֲנִי בּוֹנֵהוּ לְעַצְמִי שֶׁאֵין כְּבוֹדוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁיִּבְנֶה אוֹתוֹ אַחֵר, וְאַהֲרֹן נִתְכַּוֵּן כְּדֵי לְאַחֵר הַדְּבָרִים, אָמַר, עַד שֶׁאֲנִי בּוֹנֵהוּ לְעַצְמִי משֶׁה יֵרֵד, בָּנָה אוֹתוֹ וְלֹא יָרַד. מִיָּד (שמות לב, ו): וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת, וְהַנָּבִיא צוֹוֵחַ (צפניה ג, ז): אָכֵן הִשְׁכִּימוּ הִשְׁחִיתוּ כֹּל עֲלִילוֹתָם. (שמות לב, ו): וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק, בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא יְשִׁיבָה אַתָּה מוֹצֵא שָׁם תַּקָּלָה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדוֹר הַמִּגְדָּל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא, ב): וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, וּמַה תַּקָּלָה הָיְתָה שָׁם (בראשית יא, ד): וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנָה לָנוּ עִיר. (בראשית לז, כה): וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם, וּכְתִיב (בראשית לז, כח): וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף. (במדבר כה, א): וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים, מַה תַּקָּלָה הָיְתָה שָׁם, (במדבר כה, א): וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב, וּמָה הָיָה בְּסוֹפָן (במדבר כה, ט): וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים וגו’, וְאַף כָּאן יְשִׁיבָה שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וגו’, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, הֵם קָמוּ לְצַחֵק בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְאַתָּה יוֹשֵׁב כָּאן (שמות לב, ז): רֵד. אוֹתָהּ שָׁעָה בִּקֵּשׁ משֶׁה לֵירֵד, וּמָצָא מַלְאֲכֵי חַבָּלָה וְנִתְיָרֵא מֵהֶם וְלֹא יָרַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ט, יט): כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה. מֶה עָשָׂה משֶׁה הָלַךְ וְאָחַז אֶת הַכִּסֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כו, ט): מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ. פָּרַשׂ וְהֵגֵן עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ (דברים ט, יב): קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה, אָמַר לוֹ מִתְיָרֵא אֲנִי. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גְּדוֹלִים הָעֲוֹנוֹת, אֶתְמוֹל מְנַגֵּחַ אוֹתָם, וְעַתָּה מִתְיָרֵא מֵהֶם. כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה, חֲמִשָּׁה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הָיוּ שָׁם, אַף וְחֵמָה וְקֶצֶף וְהַשְּׁמֵד וְהַשְּׁחֵת. אוֹתָהּ שָׁעָה בָּאוּ שְׁלשָׁה הָאָבוֹת וְעָמְדוּ בִּשְׁלשָׁה מֵהֶם, נִשְׁתַּיְרוּ אַף וְחֵמָה, אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים בְּבַקָּשָׁה מִכִּסֵּא כְבוֹדֶךָ עֲמֹד אַתָּה בְּאֶחָד וַאֲנִי בְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ז, ז): קוּמָה ה’ בְּאַפֶּךָ, וַאֲנִי אֶעֱמֹד בְּחֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג): וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ. מִיָּד אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רֵד, יְרִידָה הִיא לְךָ, אָמַר לוֹ לָמָּה, (שמות לב, ז): שֶׁשִּׁחֵת עַמְךָ, אָמַר לוֹ משֶׁה עַכְשָׁו אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָם עַמִּי, אֵינָן אֶלָּא עַמְּךָ, (שמות לב, יב): שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי לֹא זָז משֶׁה מִתְּפִלָּה עַד שֶׁקְּרָאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יד): וַיִּנָחֶם ה’ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי שֶׁהָיָה בָּהֶם יֵצֶר הָרָע עוֹשִׂין עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי עוֹקֵר מֵהֶם יֵצֶר הָרָע וְנוֹתֵן לָהֶם לֵב בָּשָׂר, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל לו, כו): וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר.

   


פרשה מב

א וַיְדַבֵּר ה’ אֶל משֶׁה לֶךְ רֵד, רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא פָּתַח (משלי כה, יד): נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן, (משלי כה, טו): בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין, מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר לִתֵּן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ נוֹתְנָהּ לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִנְשִׂיאִים וְרוּחַ וְלִבְרָקִים שֶׁהֵם בָּאִים וּגְשָׁמִים אֵינָם יוֹרְדִין, זֶה הָיָה דּוֹר הַמִּדְבָּר כְּשֶׁהָיוּ בְּסִינַי הָיוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל זְקֵנִים וְכֵן שֶׁל בַּחוּרִים וְכֵן שֶׁל נְעָרִים וְכֵן שֶׁל נָשִׁים, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לְסִינַי וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעָנוּ כֻלָּם קוֹל אֶחָד וְאָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, הֲרֵי קוֹל שֶׁהָיָה קוֹל, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לַמִּדְבָּר עָבְרוּ עַל הַכֹּל וְשִׁחֲתוּ מַעֲשֵׂיהֶם, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן אָמַר לְמשֶׁה: לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְךָ, וְאֵין שִׁחֵת אֶלָּא שֶׁחִבְּלוּ מַעֲשֵׂיהֶם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים לב, ה): שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם. וְלֹא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עָשׂוּ בִּלְבָד אֶלָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְאֵין שְׂחוֹק הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וּמִנַּיִן לִשְׂחֹק שֶׁהוּא שְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ב, יד): יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ. וְגִלּוּי עֲרָיוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לט, יז): בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי לְצַחֶק בִּי וגו’. וְלֹא הָיָה שָׁם גָּדוֹל מֵחוּר וְהָרְגוּ אוֹתוֹ, זוֹ שִׁיטַת אַבָּא הַדּוֹרֵשׁ.

דָּבָר אַחֵר, לֶךְ רֵד, בְּזַעַף. אוֹתָהּ שָׁעָה דִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶגְדוֹ דְּבָרִים קָשִׁים.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין דִּבּוּר הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא דְּבָרִים קָשִׁים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית מב, ל): דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת. אוֹתָהּ שָׁעָה רָאָה משֶׁה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהֵם עוֹמְדִים וּמְבַקְּשִׁים לָצֵאת וּלְחַבֵּל כָּל יִשְׂרָאֵל, אָמַר משֶׁה אִם מַנִּיחַ אֲנִי אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵרֵד אֵין לָהֶם תְּקוּמָה לְעוֹלָם, אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁאֲבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, מִיָּד הִתְחִיל מְלַמֵּד עֲלֵיהֶם סָנֵיגוֹרְיָא, אָמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ לִי זְכוּת לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם, אָמַר לוֹ רִבּוֹן הָעוֹלָם הִזָּכֵר לָהֶם כְּשֶׁבִּקַּשְׁתָּ לִתֵּן תּוֹרָה לִבְנֵי עֵשָׂו וְלֹא קִבְּלוּהָ וְיִשְׂרָאֵל קִבְּלוּהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ח): וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וגו’. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָבְרוּ עַל הָעֲשִׂיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ח): סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ וגו’, אָמַר לוֹ הִזָּכֵר לָהֶם כְּשֶׁהָלַכְתִּי בִּשְׁלִיחוּתְךָ לְמִצְרַיִם וְאָמַרְתִּי לָהֶם שִׁמְךָ, מִיָּד הֶאֱמִינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לִשְׁמֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, לא): וַיַּאֲמֵן הָעָם, מִיָּד (שמות ד, לא): וַיִקְדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. אָמַר לוֹ עָבְרוּ עַל הִשְׁתַּחֲוָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ח): וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ. אָמַר לוֹ הִזָּכֵר לְבַחוּרֵיהֶם שֶׁשְּׁלַחְתִּים וְהִקְרִיבוּ לְפָנֶיךָ זְבָחִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ה): וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ עָבְרוּ עַל הַזְּבִיחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ח): וַיִּזְבְּחוּ לוֹ. אָמַר לוֹ הִזָּכֵר לָהֶם מַה שֶּׁאָמַרְתָּ בְּסִינַי (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ, אָמַר לוֹ עָבְרוּ עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ח): וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ, הֱוֵי: נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן, בִּטֵּל משֶׁה מִיָּד אֶת הַפֻּרְעָנוּת, הֱוֵי: בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם וגו’.

ב הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן לְמשֶׁה שְׁבִילִים שֶׁיְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְמַעְלָה כָּתוּב (שמות לב, ז): לֶךְ רֵד, וְאַחַר כָּךְ הוּא אוֹמֵר (שמות לב, ט): וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה, וְאֵין אֲמִירָה אֶלָּא לָשׁוֹן רַךְ, כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל חֲבֵרוֹ וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְהִתְפַּיֵּס לוֹ וְהוּא אוֹמֵר לוֹ אֱמֹר לִי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ שֶׁכֵּן עָשִׂיתָ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע משֶׁה מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּבָרִים רַכִּים הִתְחִיל מְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יא): וַיְחַל משֶׁה וגו’. לֶךְ רֵד, אָמַר לוֹ, רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ לִי (שמות יט, כד): וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ, וְכֵן (שמות כד, א): וְאֶל משֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה’, וְכָאן אַתָּה אוֹמֵר: לֶךְ רֵד, אָמַר לוֹ לֹא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדְךָ אַתָּה עוֹלֶה לְכָאן אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד בָּנַי, אָמַרְתִּי לַזָּקֵן שֶׁלָּהֶם (בראשית כח, יב): וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ, מַהוּ בּוֹ, אֶלָּא כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ, כְּשֶׁיִּהְיוּ בָּנֶיךָ צַדִּיקִים הֵם מִתְרוֹמְמִים בָּעוֹלָם וְעוֹלִים, וְכֵן שְׁלוּחֵיהֶם מִתְעַלִּים עִמָּהֶם, וּכְשֶׁהֵם יוֹרְדִים, הֵם וּשְׁלוּחֵיהֶם בִּירִידָה. לֶךְ רֵד, לָמָּה, (שמות לכ, ז): כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אָמַר לוֹ הוֹאִיל וְחָטְאוּ, אַתָּה וָהֵם בִּירִידָה.

ג דָּבָר אַחֵר, לֶךְ רֵד, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן נִתְנַדָּה משֶׁה וְנִזְעַף, וְאֵין רֵד אֶלָּא נִדּוּי, וּמֵהֵיכָן אַתָּה לָמֵד, בְּשָׁעָה שֶׁאֶחָיו שֶׁל יוֹסֵף מְכָרוּהוּ וְהָלְכוּ לְנַחֵם אֲבִיהֶם וְלֹא נִתְנֶחָם, אָמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ עָשָׂה לָנוּ יְהוּדָה שֶׁאִלּוּלֵי בִּקֵּשׁ לֹא מָכַרְנוּ אוֹתוֹ, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָנוּ אַל תַּהַרְגוּהוּ וְשָׁמַעְנוּ לוֹ, אִלּוּ אָמַר לָנוּ אַל תִּמְכְּרוּהוּ נִשָּׁמַע לוֹ, אֶלָּא אָמַר לָנוּ (בראשית לז, כז): לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְעָמְדוּ וְנִדּוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לח, א): וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו, וְלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁהָיָה לוֹ יְרִידָה מִצַד אֶחָיו. וּמַה וַּיֵּרֶד הָאָמוּר לְהַלָּן נִדּוּי אַף רֵד הָאָמוּר כָּאן נִדּוּי, מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁשָּׁלְחָה פְּרֻזְבּוּטִיס לְעַטֵּר לַמֶּלֶךְ עַד שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עָמְדוּ בְּנֵי הַמְדִינָה וְכָפוּ אֶת הַצְּלָמִים וְרָגְמוּ אֶת הָאִיקוֹנִין, עָמְדוּ גְּדוֹלֵי הַמְדִינָה וְכָתְבוּ לַמֶּלֶךְ, וְנִכְנְסוּ הַכְּתָבִים עַד שֶׁלֹא הָלַךְ הַפְּרֻזְבּוּטִיס לְהִכָּנֵס לְעַטֵּר לַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ וכו’. כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, וְכִי עַמּוֹ שֶׁל משֶׁה הָיוּ, אֶלָּא זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (הושע ז, יג): אוֹי לָהֶם כִּי נָדְדוּ מִמֶּנִּי שֹׁד לָהֶם כִּי פָשְׁעוּ בִי וְאָנֹכִי אֶפְדֵּם וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים, מִמֶּנִּי הָיוּ פּוֹרְשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹי לָהֶם כִּי נָדְדוּ מִמֶּנִּי, יֵשׁ אָדָם מַחֲלִיף דָּבָר רַע בְּדָבָר טוֹב, אָדָם שֶׁנּוֹתְנִין לְפָנָיו מַרְגָּלִיּוֹת וְשִׁיחוֹר, מַנִּיחַ הַמַּרְגָּלִיּוֹת וְנוֹטֵל הַשִּׁיחוֹר, וְהֵם מַנִּיחִים לַחַיִּים שֶׁל עוֹלָם וּבוֹחֲרִים בַּמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטו, ה): עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. שֹׁד לָהֶם, שֶׁבֶר עָתִיד לְהַגִּיעָם, וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים, וּמַה כְּזָבִים דִּבְּרוּ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא אָמְרוּ וְכִי עִמָּנוּ הָיָה עָסוּק עִם עַצְמוֹ הָיָה עָסוּק, לְעַצְמוֹ פָּדָה וְלֹא פָּדָה אוֹתָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, כג): מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו, רַבָּנִין אָמְרֵי (נחמיה ט, יח): זֶה אֱלֹהֶיךָ פָּדָה אוֹתָנוּ. רַבִּי חַגַּי בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר זֶה אֱלֹהֶיךָ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ, שִׁתְּפוּ אוֹתוֹ עִמָּהֶם, וְאָמְרוּ אֱלוֹהַּ וְהָעֵגֶל פָּדָה אוֹתָנוּ, וּמְכַזְבִים בִּי, וְאָנֹכִי אֶפְדֵּם וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים, אַף אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵינָם עַמִּי, לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ.

ד דָּבָר אַחֵר, לֶךְ רֵד, רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (צפניה א, יז): וַהֲצֵרֹתִי לָאָדָם, זֶה משֶׁה, (צפניה א, יז): וְהָלְכוּ כַּעִוְרִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, לָמָּה (צפניה א, יז): כִּי לַה’ חָטָאוּ, שֶׁאָמְרוּ (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. (צפניה א, יז): וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כז): עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לְשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה. (צפניה א, יז): וּלְחֻמָם כַּגְּלָלִים, שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְהָיָה בְשָׂרָם מֻשְּׁלָךְ כַּגְּלָלִים הַלָּלוּ.

אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּעֲרָבְיָה קוֹרִין לְבִשְׂרָא לַחְמָא.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֶךְ רֵד, חָשְׁכוּ פָּנָיו שֶׁל משֶׁה וְנַעֲשָׂה כְּסוּמָא מִן הַצָּרוֹת וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מָקוֹם לֵירֵד, וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְבַקְּשִׁים לְהָרְגוֹ, אָמְרוּ הֲרֵי הַשָּׁעָה לְהָרְגוֹ, יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה הַמַּלְאָכִים מְבַקְּשִׁים לַעֲשׂוֹת לוֹ, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבוֹ בְּשֵׁם רַב חָנָן בַּר יוֹסֵף בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר אַיְּבוּ, פָּתַח לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פִּשְׁפֵּשׁ מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, וְאָמַר לֶךְ רֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, יב): וַיֹּאמֶר ה’ אֵלַי קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי אָמַר כֵּיוָן שֶׁבָּא משֶׁה לֵירֵד בָּאוּ הַמַּלְאָכִים לְהָרְגוֹ, מֶה עָשָׂה אָחַז בַּכִּסֵּא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּפָרַשׂ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טַלִּיתוֹ עָלָיו שֶׁלֹא יְחַבְּלוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כו, ט): מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ, מַהוּ פַּרְשֵׁז נוֹטָרִיקוֹן: פָּ’רַשׂ רַ’חוּם שַׁ’דַּי זִ’יו עֲנָנוֹ עָלָיו.

ה דָּבָר אַחֵר, לֶךְ רֵד, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מַרְדּוּת הֵם צְרִיכִים, וּמִנַּיִן שֶׁאָמַר לוֹ כֵּן, מִמַּה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ט): וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא, אֵין אָדָם אוֹמֵר פְּלוֹנִי קָשֶׁה אֶלָּא שֶׁהוּא צָרִיךְ מַרְדּוּת. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ מַהוּ לֶךְ רֵד, מַרְדּוּת הֵם צְרִיכִים, מְסַיֵּעַ לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר, וְתֵדַע לְךָ שֶׁכֵּן, בּוֹא וּרְאֵה כֵּיוָן שֶׁיָּרַד משֶׁה מָה אָמַר לָהֶם (שמות לב, כו כז): וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַה’, וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵיכָן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאָמַר לוֹ כָּךְ לֶךְ רֵד, מַהוּ רֵד, מַרְדּוּת הֵם צְרִיכִים.

דָּבָר אַחֵר, לֶךְ רֵד, אָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אַל יֵרַע לְךָ עַל שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ לֶךְ רֵד מִכָּאן, שֶׁהֲרֵי שְׁתַּיִם שָׁלשׁ פְּעָמִים כִּבְיָכוֹל יָרַדְתִּי מִן הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ בִּשְׁבִיל לִרְאוֹת בְּקַלְקָלַת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא, ה): וַיֵּרֶד ה’ לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל, (בראשית יא, ז): הָבָה נֵרְדָה, (בראשית יח, כא): אֵרְדָה נָא וְאֶרְאֶה. אַף אַתָּה לֶךְ רֵד, דַּיּוֹ לָעֶבֶד לִהְיוֹת שָׁוֶה לְקוֹנוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה כֵּן אָמַר אֵין סְלִיחָה, יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה בְּלִבּוֹ שֶׁל משֶׁה וְקָרָא אוֹתוֹ לְפַיְסוֹ, אָמַר לֹא אָמַרְתִּי לְךָ עַד שֶׁאַתָּה בַּסְּנֶה מַה שֶּׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ז): וַיֹּאמֶר ה’ רָאֹה רָאִיתִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אַתָּה רוֹאֶה רְאִיָה אַחַת וַאֲנִי רוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, רוֹאֶה אַתָּה אוֹתָם בָּאִים לְסִינַי וּמְקַבְּלִים תּוֹרָתִי, וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם שֶׁאַחַר שֶׁאָבוֹא לְסִינַי לִתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה וַאֲנִי חוֹזֵר בְּטֶטְרָאמוּלִין שֶׁלִּי שֶׁהֵן מִתְבּוֹנְנִין בּוֹ וְשׁוֹמְטִים אֶחָד מֵהֶן וּמַכְעִיסִים אוֹתִי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, י): וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְֹּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן, וְהֵם מַכְעִיסִים אוֹתִי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כ): וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר.

דָּבָר אַחֵר, רָאֹה רָאִיתִי וגו’, מַהוּ עֳנִי עַמִי, זֶה קְהַל הָעֵגֶל. רָאֹה רָאִיתִי הִיא הָרְאִיָה שֶׁלְּהַלָּן הִיא הָרְאִיָה שֶׁכָּאן.

ו לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, הָעָם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָא עַמְּךָ, אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם מִנַּיִן הֵם עַמִּי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַמְּךָ הֵם, שֶׁעַד שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם אָמַרְתִּי לְךָ (שמות ז, ד): וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי, אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹא לְעָרֵב בָּהֶם עֵרֶב רָב, אַתָּה שֶׁהָיִיתָ עָנָו וְכָשֵׁר אָמַרְתָּ לִי לְעוֹלָם מְקַבְּלִים הַשָּׁבִים, וַאֲנִי הָיִיתִי יוֹדֵעַ מַה הֵם עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת, אָמַרְתִּי לְךָ, לָאו, וְעָשִׂיתִי רְצוֹנְךָ, וְהֵם הֵם שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְהֵם עָשׂוּ אוֹתוֹ וְגָרְמוּ לְעַמִּי לַחֲטֹא. רְאֵה מַה כְּתִיב אֵלֶּה אֱלֹהֵינוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ, שֶׁהַגֵּרִים שֶׁעָלוּ עִם משֶׁה הֵם עֲשָׂאוּהוּ וְאָמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל אֵלֶה אֱלֹהֶיךָ, לְכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמשֶׁה: לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ.

ז עָבְרוּ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא (שמות לב, ח): סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ, כְּשֶׁהָיוּ בְּסִינַי הָיוּ שׁוֹשַׁנִּים וְרָדִין, עַכְשָׁו נַעֲשׂוּ סַרְיוּת, נַעֲשׂוּ כַּזָּבִים, לֹא עָשׂוּ לֹא שָׁעָה וְלֹא שְׁתַּיִם אֶלָּא מִיָּד סָרוּ.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, אַחַד עָשָׂר יוֹם הָיוּ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יוֹם הָיוּ מִתְחַשְּׁבִים הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים א, ב): אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, וְאַחַר בָּאוּ לְדַרְכֵי עֵשָׂו (דברים א, ב): דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יוֹם הָיוּ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַד עָשָׂר יוֹם הָיוּ מִתְחַשְּׁבִין הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר, שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֵׂה שֵׂעִיר.

דָּבָר אַחֵר, הַר שֵׂעִיר, מָה עֵשָׂו מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, אַף הֵם מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים לִפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מָה עֵשָׂו עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אַף הֵם עָשׂוּ כֵן. וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי אִלְעָאי אוֹמֵר, יוֹם אֶחָד הָיוּ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן מִיכָה מְפָרֵשׁ (מיכה ב, ח): וְאֶתְמוּל עַמִּי לְאוֹיֵב יְקוֹמֵם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶתְמוֹל אֲמַרְתֶּם (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, וְהַיּוֹם (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אָמַר שְׁנֵי יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, לב): וְעַמִּי שְׁכֵחוּנִי יָמִים אֵין מִסְפָּר, כַּמָּה יָמִים שְׁנַיִם. וְרַבִּי יוֹנָה אָמַר טַעְמָא מִפָּסוּק אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח, ב): וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרשׁוּן.

ח דָּבָר אַחֵר, סָרוּ מַהֵר, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הִקְשַׁתֶּם אֶת הַדֶּרֶךְ עַל רֹאשׁוֹ, אָדָם שֶׁהוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ מְהַלֵּךְ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה מִלִּין וְטוֹעֶה בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁמָּא מִן הָרִאשׁוֹן הוּא טוֹעֶה. כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הָיָה לָכֶם לִסְרֹחַ לֹא בַשֵּׁנִי וְלֹא בַשְּׁלִישִׁי אֶלָּא מִן הָרִאשׁוֹן, אֶתְמָהָא. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף לֹא יוֹם אֶחָד הָיָה, אֶלָּא הָיוּ עוֹמְדִים בְּסִינַי וְאָמְרוּ בְּפִיהֶם (שמות כד, ז): נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, וְלִבָּם הָיָה מְכֻוָּן לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, לו): וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אִידֵי אָמַר (דברים ט, טז): וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה’ אֱלֹהֵיכֶם, בְּלַה’ אֱלֹהֵיכֶם חֲטָאתֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת נָתַתִּי לָכֶם לִכְבוֹדְכֶם, (שמות כ, יג): לֹא תִרְצָח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנֹב, וְכֵן כֻּלָּם, לֹא הָיָה לָהֶן לַחֲטוֹא אֶלָּא בְּשֶׁלִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, טז): וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה’, אֶתְמְהָא. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר, (דברים א, ב): אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, בַּמְיֻחָד שֶׁבָּעֲשָׂרָה חֲטָאתֶם, בִּשְׁמִי שֶׁהוּא אֶחָד שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הַדִּבְּרוֹת (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ.

דָּבָר אַחֵר, סָרוּ מַהֵר, רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, כָּל נָבִיא שֶׁהָיָה עוֹמֵד הָיָה אוֹמֵר נְבוּאָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְלָמָּה הָיָה אוֹמֵר דְּבַר חֲבֵרוֹ, לְבָרֵר נְבוּאָתוֹ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לִנְבוּאָתוֹ הוּא נִזְקָק, חוּץ מִמּשֶׁה שֶׁאָמַר כָּל דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים וְשֶׁלּוֹ, וְכָל שֶׁהָיָה מִתְנַבֵּא מֵעֵין נְבוּאָתוֹ שֶׁל משֶׁה הָיָה. וְכָל הַדִּבְּרוֹת הוּא אוֹמֵר, חוּץ מִשְׁנַיִם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲמָרָן לְיִשְׂרָאֵל מִפִּיו, אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הָיָה לָכֶם לַחֲטוֹא אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁקִּדֵּשׁ מַטְרוֹנָה בִּשְׁתֵּי מַרְגָּלִיּוֹת מִיָּד לְיָד, וְחָזַר וְשָׁלַח לָהּ עוֹד שְׁמוֹנֶה עַל יְדֵי שְׁלוּחוֹ, עִם שֶׁהָיְתָה מְשַׂחֶקֶת עִם אוֹהֲבָהּ אִבְּדָה אֶת שְׁתֵּי הַמַּרְגָּלִיּוֹת שֶׁנָּתַן לָהּ הַמֶּלֶךְ. כֵּיוָן שֶׁיָּדַע הַמֶּלֶךְ שֶׁאִבְּדָה אוֹתָן טְרָדָהּ מִבֵּיתוֹ. בָּא לוֹ שׁוֹשְׁבִינָהּ לְפַיֵּס לַמֶּלֶךְ, אָמַר אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אֵימָתַי אַתָּה מוֹצֵא מְשֻׁבַּחַת וְנָאָה כְּמוֹתָהּ. אָמַר הַמֶּלֶךְ אִי שָׁמַיִם שְׁתֵּי מַרְגָּלִיּוֹת נָתַתִּי לָהּ מִיָּדִי לְיָדָהּ וְשָׁלַחְתִּי לָהּ עַל יָדְךָ שְׁמוֹנֶה, לֹא הָיָה לָהּ לְאַבֵּד אֶת שֶׁלְּךָ אוֹ שָׁלשׁ אוֹ אֲפִלּוּ כֻּלָּם, אֶלָּא כָּךְ הָיְתָה בּוֹסֶרֶת עָלַי שֶׁאוֹתָן שְׁתֵּי מַרְגָּלִיּוֹת שֶׁנָּתַתִּי לָהּ מִיָּד לְיָד אִבְּדָה אוֹתָן, הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְיִרְמְיָה (ירמיה ב, יג): כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי, וּשְׁתֵּי רָעוֹת עָשׂוּ לְכָךְ וִיתֵּר עַל כ”ב, וּמַהוּ כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי, אָנֹכִי, וְלֹא יִהְיֶה לְךָ, הֱוֵי: סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם. עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה, רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן חֲנִילָאי אָמַר מֵאָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה קַנְטָרִין שֶׁל זָהָב הָיָה בָּעֵגֶל מִנְיַן מַסֵּ”כָה. מ’ אַרְבָּעִים, ס’ שִׁשִּׁים, כ’ עֶשְׂרִים, ה’ חֲמִשָּׁה. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אוֹמֵר מֵאָה וְעֶשְׂרִים קַנְטָרִין, מִנְיַן מָסָ”ךְ, שֶׁהוּא מַעֲבִיר ה’.

דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי אַמֵּי מַסֵּכָה רָעָה הִסַּכְתֶּן לַדּוֹרוֹת, מִשְׁתֵּי בִּישָׁתָא אִישְׁתִּיתֵין לְדָרַיָיא. וְרַבִּי יִצְחָק אָמַר לְשׁוֹן סַרְדְּיוֹטִין הוּא, מַסֵּכָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ אֲנִי מְרַפֵּא אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה.

ט וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה מַהוּ וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פּוֹלְוָיָה בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר רְאוּיִים הֵן לְהֵעָרֵף.

אָמַר רַב יָקִים שְׁלשָׁה חֲצוּפִים הֵם חָצוּף בַּחַיָּה כֶּלֶב בָּעוֹף תַּרְנְגוֹל וּבָאֻמּוֹת יִשְׂרָאֵל.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר רַדִּיפָא בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אַתָּה סָבוּר שֶׁהוּא לִגְנַאי וְאֵינוֹ אֶלָּא לְשִׁבְחָן אוֹ יְהוּדִי אוֹ צָלוּב.

אָמַר”רַבִּי אָבִין עַד עַכְשָׁו קוֹרִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּחוּצָה לָאָרֶץ הָאֻמָּה שֶׁל קְשֵׁה עֹרֶף.

אָמַר רַב נַחְמָן תֵּדַע לְךָ שֶׁהֵם קָשִׁים כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה מַה כְּתִיב בָּהֶם (שמות יט): וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְאֶה לָהֶם כָּל נִסַּי וּלְוַאי לֶהֱנֵי וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי וְיִחַר אַפִּי בָּהֶם וַאֲכַלֵּם וְכִי משֶׁה הָיָה תּוֹפֵשׂ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא אוֹמֵר הַנִּיחָה לִי אֶלָּא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְהִכְנִיסוֹ לְקִיטוֹן וּמַתְחִיל לְבַקֵּשׁ לְהַכּוֹתוֹ וְהָיָה הַמֶּלֶךְ מְצַעֵק מִן הַקִּיטוֹן הַנִּיחָה לִי שֶׁאַכֶּנּוּ וְהָיָה פַּדְגּוֹג עוֹמֵד בַּחוּץ אָמַר הַפַּדְגּוֹג הַמֶּלֶךְ וּבְנוֹ לִפְנִים בַּקִּיטוֹן לָמָּה הוּא אוֹמֵר הַנִּיחָה לִי אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ שֶׁאֵלֵךְ וַאֲפַיְסֶנוּ עַל בְּנוֹ לְכָךְ הוּא מְצַעֵק הַנִּיחָה לִי כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי אָמַר משֶׁה מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה שֶׁאֲפַיֵּס עַל יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי מִיָּד הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים הֱוֵי וַיְחַל משֶׁה אֶת פְּנֵי ה’ אֱלֹהָיו:

   


פרשה מג

א וַיְחַל משֶׁה, כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא (תהלים קו, כג): וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא הַסָּנֵיגוֹר הַטּוֹב מַסְבִּיר פָּנִים בַּדִּין, משֶׁה אֶחָד מִשְּׁנֵי סָנֵיגוֹרִין שֶׁעָמְדוּ לְלַמֵּד סָנֵיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל וְהֶעֱמִידוּ פָּנִים כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה וְדָנִיֵּאל. משֶׁה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ וגו’. דָּנִיֵּאל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ט, ג): וָאֶתְּנָה אֶת פָּנַי אֶל ה’ הָאֱלֹהִים לְבַקֵּשׁ וגו’. אֵלּוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁנָּתְנוּ פְּנֵיהֶם לְנֶגֶד מִדַּת הַדִּין לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל.

רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר שְׁתַּיִם, אַחַת בְּשֵׁם רַבֵּנוּ וְאַחַת בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבֵּנוּ אָמַר לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה דָן אֶת בְּנוֹ וְהָיָה הַקָּטֵיגוֹר עוֹמֵד וּמְקַטְרֵג, מֶה עָשָׂה הַפַּדְגּוֹג שֶׁל בֵּן, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ מִתְחַיֵּב דָּחַף אֶת הַקָּטֵיגוֹר וְהוֹצִיאוֹ לַחוּץ וְעָמַד לוֹ בִּמְקוֹמוֹ מְלַמֵּד עַל הַבֵּן סָנֵיגוֹרְיָא. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל הָיָה הַשָֹּׂטָן עוֹמֵד וּמְקַטְרֵג בִּפְנִים וּמשֶׁה עוֹמֵד מִבַּחוּץ, מֶה עָשָׂה משֶׁה עָמַד וְדָחַף אֶת הַשָֹּׂטָן וְהוֹצִיאוֹ לַחוּץ וְעָמַד בִּמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר. עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו, עָמַד לוֹ בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל פּוֹרֵץ.

רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו, דָּבָר קָשֶׁה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְיָשַׁב עַל בִּימָה וְדָנוֹ וְחִיְּבוֹ, נָטַל אֶת הַקּוּלְמוֹס לַחְתֹּם גְּזַר דִּינוֹ, מֶה עָשָׂה סוֹנְקַתֶּדְרוֹ, חָטַף אֶת הַקּוּלְמוֹס מִתּוֹךְ יָדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ כְּדֵי לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה יָשַׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם בַּדִּין לְחַיְּבָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, יד): הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם, וְלֹא עָשָׂה אֶלָּא בָּא לַחְתֹּם גְּזַר דִּינָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב, יט): זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם. מֶה עָשָׂה משֶׁה נָטַל אֶת הַלּוּחוֹת מִתּוֹךְ יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְשַׂר שֶׁשָּׁלַח לְקַדֵּשׁ אִשָּׁה עִם הַסַּרְסוּר, הָלַךְ וְקִלְקְלָה עִם אַחֵר, הַסַּרְסוּר שֶׁהָיָה נָקִי מֶה עָשָׂה נָטַל אֶת כְּתֻבָּתָהּ מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ הַשַֹּׂר לְקַדְשָׁהּ וּקְרָעָהּ, אָמַר מוּטָב שֶׁתִּדּוֹן כִּפְנוּיָה וְלֹא כְּאֵשֶׁת אִישׁ. כָּךְ עָשָׂה משֶׁה כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה נָטַל אֶת הַלּוּחוֹת וּשְׁבָרָן, כְּלוֹמַר שֶׁאִלּוּ הָיוּ רוֹאִין עָנְשָׁן לֹא חָטָאוּ. וְעוֹד אָמַר משֶׁה מוּטָב נִדּוֹנִין כְּשׁוֹגְגִין וְאַל יְהוּ מְזִידִין, לָמָּה, שֶׁהָיָה כָּתוּב בַּלּוּחוֹת (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ, וְעָנְשׁוֹ אֶצְלוֹ, זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם, לְפִיכָךְ שָׁבַר אֶת הַלּוּחוֹת. וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם, מִיָּד הִתְחִיל חוֹגֵר בִּתְפִלָּה, הֱוֵי: וַיְחַל משֶׁה אֶת פְּנֵי ה’ אֱלֹהָיו, שֶׁעָמַד בְּקַלּוּת רֹאשׁ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַקֵּשׁ צָרְכָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: וַיְחַל משֶׁה.

ב דָּבָר אַחֵר, וַיְחַל משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי טז, יד): חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת, מְדַבֵּר בְּמשֶׁה, כְּשֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה עָלְתָה חֲמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁלַח מַלְאֲכֵי חַבָּלָה לְחַבֵּל יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת. (משלי טז, יד): וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה, זֶה משֶׁה, שֶׁנִּקְרָא חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כא, כב): עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם, שֶׁעָמַד וְלִמֵּד סָנֵיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, וְרִצָּה אוֹתָם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הֱוֵי: וַיְחַל משֶׁה.

דָּבָר אַחֵר, וַיְחַל משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כט, ח): אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתְנוּ פִיחָה בָּעוֹלָם בָּעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ, דְּאָמַר רַבִּי אַסֵּי אֵין דּוֹר וָדוֹר שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל אוֹקִיָא מִמַּעֲשֵׂה הָעֵגֶל. (משלי כט, ח): וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף, זֶה משֶׁה, שֶׁהֵשִׁיב אַפּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּסָּנֵיגוֹרְיָא שֶׁלִּמֵּד עַל יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: וַיְחַל משֶׁה.

ג דָּבָר אַחֵר, וַיְחַל משֶׁה, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חָלָה משֶׁה כְּשֶׁעָשוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, מַהוּ וַיְחַל משֶׁה, שֶׁהִכְנִיס לֵאלֹהִים כְּמִין דּוֹרוֹן, וְאֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה אֶלָּא לְשׁוֹן דּוֹרוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים מה, יג): וּבַת צֹר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ וגו’. וְכֵן (מלאכי א, ט): וְעַתָּה חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל וגו’. וְרַבָּנָן אָמְרִין, מַהוּ וַיְחַל משֶׁה, עָשָׂה אֶת הַמַּר מָתוֹק, וַיְחַל לְשׁוֹן חִלּוּי, כֵּיצַד, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אָדָא דְּיָפוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְמָרָה, מַה כְּתִיב שָׁם (שמות טו, כג): וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, הִתְחִיל משֶׁה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאָמַר הַמַּיִם הַלָּלוּ לָמָּה נִבְרְאוּ מַה הֲנָיָה יֵשׁ לָעוֹלָם בָּהֶן, מוּטָב הָיָה אִלּוּ לֹא נִבְרְאוּ, יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה הָיָה מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא תֹאמַר כֵּן, וְלֹא מַעֲשֵׂי יָדַי הֵן, יֵשׁ דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁלֹא נִבְרָא לְצֹרֶךְ, אֶלָּא אֲנִי מְלַמֶּדְךָ הֵיאַךְ תְּהֵא אוֹמֵר, אֱמֹר כָּךְ עֲשֵׂה אֶת הַמַּר מָתוֹק. וּמִנַּיִן שֶׁלִּמְּדוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת אוֹמֵר כָּךְ, רְאֵה מַה כְּתִיב (שמות טו, כה); וַיִּצְעַק אֶל ה’ וַיּוֹרֵהוּ ה’ עֵץ, וַיַּרְאֵהוּ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וַיּוֹרֵהוּ, אֵין וַיּוֹרֵהוּ אֶלָּא לְשׁוֹן לִמּוּד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, ד); וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי, וּכְתִיב (שמות לה, לד): וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ. הָיָה הַדָּבָר מָסֹרֶת בְּיַד משֶׁה וְלֹא עָשָׂה, וְלָמָּה עָשָׂה אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לַמִּדְבָּר וּבִקֵּשׁ הָאֱלֹהִים לְכַלּוֹתָן אָמַר לוֹ משֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּקַּשְׁתָּ לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל, מְכַלֶּה אַתָּה אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי בְּמָרָה הֱוֵי מִתְפַּלֵּל וֶאֱמֹר עֲשֵׂה אֶת הַמַּר מָתוֹק, וְאַף עַכְשָׁו חַלִּי מְרִירָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְרַפֵּא אוֹתָן, הֱוֵי: וַיְחַל משֶׁה.

אָמַר רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בַּר פְּרָטָא בִּימֵי משֶׁה הָיָה לָנוּ מִי שֶׁיְחַלֶּה הַמְרִירוּת שֶׁלָּנוּ, הֱוֵי: וַיְחַל משֶׁה, אֲבָל בִּימֵי דָנִיֵּאל לֹא הָיָה לָנוּ מִי שֶׁיְחַלֶּה הַמְּרִירוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ט, יג): וְלֹא חִלִּינוּ אֶת פְּנֵי ה’ אֱלֹהֵינוּ.

ד דָּבָר אַחֵר, וַיְחַל משֶׁה, מַהוּ כֵן, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, שֶׁהִתִּיר נִדְרוֹ שֶׁל יוֹצְרוֹ. כֵּיצַד, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל הָעֵגֶל עָמַד משֶׁה מְפַיֵּס הָאֱלֹהִים שֶׁיִּמְחֹל לָהֶם. אָמַר הָאֱלֹהִים, משֶׁה, כְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי (שמות כב, יט): זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם, וּדְבַר שְׁבוּעָה שֶׁיָּצָא מִפִּי אֵינִי מַחֲזִירוֹ. אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם וְלֹא נָתַתָּ לִי הֲפָרָה שֶׁל נְדָרִים, וְאָמַרְתָּ (במדבר ל, ג): אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה’ אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ, הוּא אֵינוֹ מוֹחֵל אֲבָל חָכָם מוֹחֵל אֶת נִדְּרוֹ בְּעֵת שֶׁיִּשָּׁאֵל עָלָיו, וְכָל זָקֵן שֶׁמּוֹרֶה הוֹרָאָה אִם יִרְצֶה שֶׁיְקַבְּלוּ אֲחֵרִים הוֹרָאָתוֹ צָרִיךְ הוּא לְקַיְמָהּ תְּחִלָּה, וְאַתָּה צִוִּיתַנִי עַל הֲפָרַת נְדָרִים, דִּין הוּא שֶׁתַּתִּיר אֶת נִדְרְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַנִי לְהַתִּיר לַאֲחֵרִים. מִיָּד נִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ וְיָשַׁב לוֹ כְּזָקֵן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד כְּשׁוֹאֵל נִדְרוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ט, ט): וָאֵשֵׁב בָּהָר, וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה משֶׁה יוֹשֵׁב וְהָאֱלֹהִים יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ עוֹמֵד, אָמַר רַבִּי דְּרוּסָאי קָתֶדְרָא עָשָׂה לוֹ כְּקָתֶדְרָא שֶׁל אַסְטָלִיסְטָקִין הַלָּלוּ בְּשָׁעָה שֶׁהֵן נִכְנָסִין לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹן וְהֵן נִרְאִין עוֹמְדִין וְאֵינָן אֶלָּא יוֹשְׁבִין, וְאַף כָּאן כָּךְ, יְשִׁיבָה שֶׁהִיא נִרְאָה עֲמִידָה, הֱוֵי: וָאֵשֵׁב בָּהָר.

דָּבָר אַחֵר, וָאֵשֵׁב בָּהָר, וְכִי יֵשׁ יְשִׁיבָה לְמַעְלָה, אַתָּה מוֹצֵא שֶׁכֻּלָּם עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, וְכֵן (יחזקאל א, כד כה): בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶם, וְכֵן (דניאל ז, טז): קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא, וְכֵן אֲפִלּוּ משֶׁה כְּשֶׁעָלָה לַמָּרוֹם הָיָה עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, י): וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר, וּכְתִיב (דברים ה, ה): אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה’ וּבֵינֵיכֶם, וְאֵין יוֹשֵׁב שָׁם אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב יח, יח): רָאִיתִי אֶת ה’ יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, וְהוּא אוֹמֵר וָאֵשֵׁב בָּהָר, וּמַהוּ כֵן, אָמַר רַב הוּנָא בַּר אַחָא שֶׁיָּשַׁב לְהַתִּיר נִדְרוֹ שֶׁל יוֹצְרוֹ, וּמָה אָמַר לוֹ דָּבָר קָשֶׁה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דָּבָר קָשֶׁה אָמַר לְפָנָיו תָּהִיתָ אֶתָמְהָא, אָמַר לוֹ תּוֹהֶא אֲנָא עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לַעֲשׂוֹת לְעַמִּי, אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר משֶׁה מֻתָּר לָךְ מֻתָּר לָךְ, אֵין כָּאן נֶדֶר וְאֵין כָּאן שְׁבוּעָה, הֱוֵי: וַיְחַל משֶׁה, שֶׁהֵפֵר נִדְרוֹ לְיוֹצְרוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר ל, ג): וְלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְפִיכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ אִישׁ הָאֱלֹהִים, לוֹמַר שֶׁהִתִּיר נֶדֶר לָאֱלֹהִים, וְכֵן וַיְחַל משֶׁה.

ה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, פֶּתַח שֶׁל תְּשׁוּבָה פָּתַח לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ, בְּסִינַי לְמשֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל הָעֵגֶל הָיָה משֶׁה מְפַיֵּס אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ לוֹ, אָמַר לוֹ אֶפְשָׁר שֶׁלֹא נַעֲשֶׂה בָּהֶם מִדַּת הַדִּין עַל שֶׁבִּטְלוּ אֶת הַדִּבּוּר, אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם כָּךְ אָמַרְתָּ בְּסִינַי אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ, אֱלֹהֵיכֶם לֹא נֶאֱמַר, לֹא לִי אָמַרְתָּ, שֶׁמָּא לָהֶם אָמַרְתָּ וַאֲנִי בִּטַּלְתִּי אֶת הַדִּבּוּר, אֶתְמָהָא לִי, הֱוֵי: וַיְחַל משֶׁה וגו’.

אָמַר רַבִּי שְׁמַעְיָה דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, לְפִיכָךְ חָזַר וּכְתָבָהּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים (ויקרא יט, ב): אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם, וְכֵן בְּכָל הַמִּצְווֹת אוֹמֵר: אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם, וְלֹא אָמַר עוֹד אֲנִי ה’ אֱלֹהֶיךָ.

ו דָּבָר אַחֵר, וַיְחַל משֶׁה, מַהוּ לָמָּה ה’ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בַּיִת וְהִשְׁלִיטוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה לוֹ, הָלַךְ אוֹתוֹ בֶּן בַּיִת וְהִלְוָה לִבְנֵי אָדָם עַל יְדֵי עֲרֵבִים, הִלְוָה לָזֶה חֲמִשִּׁים זְהוּבִים וְלָזֶה מֵאָה וְלָזֶה מָאתַיִם, בָּרְחוּ הַוִים. אַחַר זְמַן שָׁמַע הַמֶּלֶךְ וְרַע לוֹ, אָמַר לוֹ הִשְׁלַטְתִּיךָ עַל שֶׁלִּי אֶלָּא לְאַבְּדָן. אָמַר לוֹ בֶּן בַּיִת, אֲנִי הִלְוֵיתִי וּבְאַחְרָיוּתִי הֵם לְשַׁלֵּם, אֲנִי מַעֲמִידְךָ עַל הַכֹּל, הֲרֵי פְּלוֹנִי עָרֵב יֵשׁ בְּיָדוֹ מֵאָה זְהוּבִים וּבְיַד פְּלוֹנִי חֲמִשִּׁים. כָּךְ אָמַר משֶׁה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָמָּה אַתָּה כּוֹעֵס לֹא בִּשְׁבִיל תּוֹרָתֶךָ, בְּאַחֲרָיוּתִי הִיא, שֶׁאֲנִי וַחֲבֵרַי נְקַיֵּם אוֹתָהּ, אַהֲרֹן וּבָנָיו יְקַיְּמוּהָ, יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב יְקַיְּמוּהָ, יָאִיר וּמָכִיר יְקַיְּמוּהָ, הַצַּדִּיקִים יְקַיְּמוּהָ, וַאֲנִי אֲקַיְּמֶנָּה, הֱוֵי: לָמָּה ה’ יֶחֱרֶה אַפְּךָ. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה עָמַד לוֹ משֶׁה מְפַיֵּס אֶת הָאֱלֹהִים, אָמַר רִבּוֹן הָעוֹלָם עָשׂוּ לְךָ סִיּוּעַ וְאַתָּה כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם, הָעֵגֶל הַזֶּה שֶׁעָשׂוּ יִהְיֶה מְסַיְעֶךָ, אַתָּה מַזְרִיחַ אֶת הַחַמָּה וְהוּא הַלְּבָנָה, אַתָּה הַכּוֹכָבִים וְהוּא הַמַּזָּלוֹת, אַתָּה מוֹרִיד אֶת הַטָּל וְהוּא מַשִּׁיב רוּחוֹת, אַתָּה מוֹרִיד גְּשָׁמִים וְהוּא מְגַדֵּל צְמָחִים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה אַף אַתָּה טוֹעֶה כְּמוֹתָם וַהֲלוֹא אֵין בּוֹ מַמָּשׁ. אָמַר לוֹ אִם כֵּן לָמָּה אַתָּה כּוֹעֵס עַל בָּנֶיךָ, הֱוֵי: לָמָּה ה’ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ.

ז דָּבָר אַחֵר, לָמָּה ה’ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, אָמַר משֶׁה לֹא כָּךְ אָמַרְתָּ לִי (שמות לב, ז): כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, עַמְךָ חָטְאוּ וְלֹא עַמִּי, אִם עַמִּי חָטְאוּ לֹא עַמְּךָ חָטְאוּ, הֱוֵי: לָמָּה ה’ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ.

דָּבָר אַחֵר, לָמָּה ה’ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, מָשָׁל [לטפסר] לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ וּמָצָא אִשְׁתּוֹ מְגַפֶּפֶת לְדֶלְפְּקִי, וְכָעַס, אָמַר לוֹ שׁוֹשְׁבִינוֹ אִם הָיָה מוֹלִיד יָפֶה הָיִיתָ כּוֹעֵס. אָמַר לוֹ [הטפסר] הַמֶּלֶךְ אֵין בּוֹ כֹּחַ לְדָבָר זֶה אֶלָּא לְלַמְּדָהּ שֶׁלֹא תַעֲשֶׂה כָּךְ. כָּךְ אָמַר הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ אֶלָּא שֶׁלֹא יֹאמְרוּ לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. אָמַר לוֹ וְאִם אֵין בּוֹ מַמָּשׁ לָמָּה אַתָּה כּוֹעֵס עַל בָּנֶיךָ, הֱוֵי: לָמָּה ה’ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ. אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מָה רָאָה לְהַזְכִּיר כָּאן יְצִיאַת מִצְרַיִם, אֶלָּא אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם מֵהֵיכָן הוֹצֵאתָ אוֹתָם, מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם עוֹבְדֵי טְלָאִים.

אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן מָשָׁל לְחָכָם שֶׁפָּתַח לִבְנוֹ חֲנוּת שֶׁל בְּשָׂמִים בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת, הַמָּבוֹי עָשָׂה שֶׁלּוֹ וְהָאֻמָּנוּת עָשְׂתָה שֶׁלָּהּ, וְהַנַּעַר כְּבָחוּר עָשָׂה שֶׁלּוֹ יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, בָּא אָבִיו וּתְפָסוֹ עִם הַזּוֹנוֹת, הִתְחִיל הָאָב צוֹעֵק וְאוֹמֵר הוֹרֶגְךָ אָנִי, הָיָה שָׁם אוֹהֲבוֹ אָמַר לוֹ אַתָּה אִבַּדְתָּ אֶת הַנַּעַר וְאַתָּה צוֹעֵק כְּנֶגְדוֹ, הִנַחְתָּ כָּל הָאֻמָּנֻיּוֹת וְלֹא לִמַּדְתּוֹ אֶלָּא בַּשָֹּׂם, וְהִנַּחְתָּ כָּל הַמּוֹבָאוֹת וְלֹא פָּתַחְתָּ לוֹ חֲנוּת אֶלָּא בַּשּׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת. כָּךְ אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם הִנַחְתָּ כָּל הָעוֹלָם וְלֹא שִׁעְבַּדְתָּ בָּנֶיךָ אֶלָּא בְּמִצְרַיִם שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין טְלָאִים וְלָמְדוּ מֵהֶם בָּנֶיךָ וְאַף הֵם עָשׂוּ הָעֵגֶל, לְפִיכָךְ אָמַר אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, דַּע מֵהֵיכָן הוֹצֵאתָ אוֹתָם.

ח דָּבָר אַחֵר, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מַה רָאָה לְהַזְכִּיר כָּאן יְצִיאַת מִצְרַיִם, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בֶּן פְּרָטָא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁבָּא לִקַּח עֶבֶד, אָמַר לַאֲדוֹנָיו הָעֶבֶד הַזֶּה שֶׁאַתָּה מוֹכֵר קָאקְגְּרִיסִין הוּא אוֹ קָאלוֹחָסִין הוּא, אָמַר לוֹ קָאקְגְּרִיסִין הוּא וְעַל זֶה אֲנִי מוֹכְרוֹ, לְקָחוֹ וְהוֹלִיכוֹ לְבֵיתוֹ, פַּעַם אַחַת סָרַח אוֹתוֹ הָעֶבֶד הִתְחִיל אֲדוֹנוֹ מַכֵּהוּ אָמַר לוֹ הוֹרֶגְךָ אָנִי, מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ עֶבֶד רָע, הִתְחִיל הָעֶבֶד צוֹוֵחַ בִּיָּא מַעֲבִיר עָלָי. אָמַר לוֹ אֲדוֹנָיו סָרַחְתָּ כָּל הַסִּרְחוֹן הַזֶּה וְאַתָּה צוֹוֵחַ בִּיָּא הֶעֱבַרְתָּ לִי. אָמַר הָעֶבֶד בֶּאֱמֶת בִּיָּא הֶעֱבַרְתָּ עָלָי. אָמַר לוֹ מָרִי הֵיאַךְ לָקַחְתָּ אוֹתִי בְּעֶבֶד טוֹב אוֹ בְּעֶבֶד רָע, אָמַר לוֹ בְּעֶבֶד רָע, אָמַר לוֹ בְּעֶבֶד רַע אַתָּה לְקַחְתַּנִי וּתְבַקְשֵׁנִי עֶבֶד טוֹב. כָּךְ אָמַר משֶׁה, רִבּוֹן הָעוֹלָם לֹא כָּךְ אָמַרְתָּ לִי (שמות ג, י): וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה, וְאָמַרְתִּי לְךָ בְּאֵיזֶה זְכוּת אַתָּה גּוֹאֲלָן, הֵם עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְאָמַרְתָּ לִי אַתָּה עַכְשָׁו רוֹאֶה אוֹתָם עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וַאֲנִי עוֹמֵד וְרוֹאֶה אוֹתָם שֶׁהֵן יוֹצְאִין מִמִּצְרַיִם, וְאֶקְרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, וַאֲבִיאֵם אֶל הַמִּדְבָּר, וְאֶתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, וְאַרְאֶה לָהֶם אֶת כְּבוֹדִי פָּנִים בְּפָנִים וְהֵם מְקַבְּלִים מַלְכוּתִי, וְכוֹפְרִים בִּי בְּסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם וְעוֹשִׂין אֶת הָעֵגֶל, הוּא שֶׁאוֹמֵר (שמות ג, ז): רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי, וְזֶהוּ קוֹל שֶׁל עֵגֶל (שמות לב, יח): קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ, וְעַד שֶׁלֹא גְאַלְתָּם אָמַרְתָּ לִי שֶׁהֵם עוֹשִׂים אֶת הָעֵגֶל, וְעַכְשָׁו שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָרְגָן, לְכָךְ הִזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּסָּנֵיגוֹרְיָא שֶׁלּוֹ.

אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בֶּן חָמָא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, מַהוּ רָאֹה רָאִיתִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן עַכְשָׁו וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם הֵיאַךְ מִתְבּוֹנְנִים בִּי, אֲנִי יוֹצֵא בַּקָּרוּכִין שֶׁלִּי שֶׁאֶתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן, וְהֵם שׁוֹמְטִין אֶחָד מִן טֶטְרָאמוּלִין שֶׁלִּי, שֶׁכָּתוּב (יחזקאל א, י): וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְֹּׂמֹאול, לְפִיכָךְ אָמַר משֶׁה לָמָּה ה’ יֶחֱרֶה אַפְּךָ, אַתָּה הָיִיתָ יוֹדֵעַ אוֹתָם, וְעַכְשָׁיו אַתָּה כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם עַל שֶׁעָשׂוּ הָעֵגֶל.

ט דָּבָר אַחֵר, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מָה רָאָה לְהַזְכִּיר כָּאן יְצִיאַת מִצְרָיִם, אָמַר רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שָׂדֶה בּוּר, אָמַר לָאָרִיס לֵךְ פַּרְנְסָהּ וַעֲשֵׂה אוֹתָהּ כָּרֶם, הָלַךְ הֶאָרִיס וּפִרְנֵס אוֹתָהּ שָׂדֶה וּנְטָעָהּ כָּרֶם, הִגְדִּיל הַכֶּרֶם וְעָשָׂה יַיִן וְהֶחֱמִיץ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהֶחֱמִיץ הַיַּיִן, אָמַר לָאָרִיס לֵךְ וְקֹץ אוֹתָה, מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִן הַכֶּרֶם עוֹשֶׂה חֹמֶץ, אָמַר הֶאָרִיס אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ כַּמָּה יְצִיאוֹת הוֹצֵאתָ עַל הַכֶּרֶם עַד שֶׁלֹא עָמַד, וְעַכְשָׁו אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְקָצְצוֹ, וְאִם תֹּאמַר בִּשְׁבִיל שֶׁהֶחֱמִיץ יֵינוֹ, בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא נַעַר לְכָךְ הֶחְמִיץ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יַיִן יָפֶה. כָּךְ כְּשֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַלּוֹתָם, אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם לֹא מִמִּצְרַים הוֹצֵאתָם, מִמְּקוֹם עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְעַכְשָׁו נְעָרִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יא, א): כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ, הַמְתֵּן מְעַט לָהֶם וְלֵךְ עִמָּהֶם וְעוֹשִׂין לְפָנֶיךָ מַעֲשִׂים טוֹבִים, הֱוֵי: אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם, (שמות לב, יב): לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם, (שמות לב, יב): וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אַבָּא תְּהֵא הַתְּהוּת מְצוּיָה לְפָנֶיךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אָמַרְתָּ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ, חַיֶּיךָ כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה’ עַל הָרָעָה.

   


פרשה מד

א זְכֹר לְאַבְרָהָם, פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְגֶפֶן אֶלָּא מָה הַגֶּפֶן כְּשֶׁבְּעָלֶיהָ מְבַקְּשִׁין שֶׁתַּשְׁבִּיחַ מָה הֵם עוֹשִׂין עוֹקְרִין אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ וְשׁוֹתְלִין אוֹתָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר וְהִיא מַשְׁבַּחַת, כָּךְ כֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹדִיעַ יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, מֶה עָשָׂה, עֲקָרָן מִמִּצְרַיִם וֶהֱבִיאָן לַמִּדְבָּר וְהִתְחִילוּ מַצְלִיחִים שָׁם, וְהִתְחִילוּ מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה וְאוֹמְרִים (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, וְיָצָא לָהֶם שֵׁם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, יד): וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם בְּיָפְיֵךְ.

דָּבָר אַחֵר, גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם, אַתָּה מְפַרְנֵס כָּל אוֹתָן הַדֵּעוֹת הָאֲמוּרוֹת בּוֹ (בראשית מ, ט): וְהִנֵּה גֶּפֶן לְפָנָי, גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, וּבַסּוֹף אַתָּה מְפַרְנֵס, מָה הַגֶּפֶן הִיא חַיָּה וְנִשְׁעֶנֶת עַל עֵצִים מֵתִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם חַיִּים וְקַיָּמִים וְנִשְׁעָנִין עַל הַמֵּתִים, אֵלּוּ הָאָבוֹת. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כַּמָּה תְּפִלּוֹת הִתְפַּלֵּל אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל שֶׁתֵּרֵד הָאֵשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים א יח, לז): עֲנֵנִי ה’ עֲנֵנִי, וְלֹא נַעֲנָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַמֵּתִים וְאָמַר (מלכים א יח, לו): ה’ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, מִיָּד נַעֲנָה, מַה כְּתִיב (מלכים א יח, לח): וַתִּפֹּל אֵשׁ ה’. וְכֵן משֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה עָמַד וְלִמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וְלֹא נַעֲנָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַמֵּתִים מִיָּד נַעֲנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל, מַה כְּתִיב (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה’ עַל הָרָעָה, הֱוֵי כְּשֵׁם שֶׁהַגֶּפֶן הַזֹּאת חַיָּה וְנִשְׁעֶנֶת עַל עֵצִים מֵתִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל חַיִּים וְנִשְׁעָנִים עַל הָאָבוֹת כְּשֶׁהֵם מֵתִים, הֱוֵי: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל.

ב דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ד, ב): וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ, כְּנֶגֶד מִי אָמַר שְׁלֹמֹה מִקְרָא זֶה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא אֲמָרוֹ אֶלָּא כְּנֶגֶד דָּוִד אָבִיו, כֵּיצַד, אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָאֱלֹהִים שֶׁתֵּרֵד הָאֵשׁ וְלֹא נַעֲנָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַמֵּת דָּוִד אָבִיו מִיָּד נַעֲנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ו, מב): זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ, מִיָּד (דברי הימים ב ז, א): וּכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה’ וְהָאֵשׁ יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שְׁלֹמֹה שֶׁהִזְכִּיר אוֹתָן תְּפִלּוֹת וְלֹא נַעֲנָה וְכֵיוָן שֶׁהִזְכִּיר דָּוִד אָבִיו מִיָּד יָרְדָה, הִתְחִיל אוֹמֵר: וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָּה, עַל עַצְמוֹ אֲמָרוֹ, וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר עַל משֶׁה אֲמָרוֹ, כֵּיצַד, כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּמְחֹל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ וּמַזְכִּיר זְכוּתוֹ, וְלֹא הָיָה הָאֱלֹהִים מִתְרַצֶּה לָהֶם, וְכֵיוָן שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַמֵּתִים מִיָּד נַעֲנָה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו: וַיִּנָּחֶם ה’, הֱוֵי: וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים מִן הַחַיִּים, זֶה משֶׁה.

ג דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי יא, כא): יַָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בֶּן חָמָא, אִם עָשִׂיתָ מִצְוָה אַל תְּבַקֵּשׁ מַתַּן שְׂכָרָהּ מִיָּד לְיָד, לָמָּה, שֶׁלֹא תִנָּקֶה, שֶׁאֵין אַתָּה מִתְנַקֶּה מֵעֲוֹנוֹתֶיךָ וְרָשָׁע אַתָּה נִקְרָא, שֶׁלֹא בִקַּשְׁתָּ לְהַנְחִיל לְבָנֶיךָ כְּלוּם, שֶׁאִלּוּ בִּקְשׁוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת שֶׁעָשׂוּ, הֵיאַךְ הָיָה (משלי יא, כא): זֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט, הֵיאַךְ הָיָה מַזְכִּיר זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל, מִיָּד וַיִּנָחֶם ה’, הֱוֵי: יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע.

ד דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, אָמַר רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהִפְקִיד לוֹ אוֹהֲבוֹ אֶצְלוֹ עֲשָׂרָה מַרְגָּלִיּוֹת, מֵת אוֹהֲבוֹ וְהִנִּיחַ בַּת אֶחָת, עָמַד הַמֶּלֶךְ וּנְטָלָהּ לְאִשָּׁה וַעֲשָׂאָהּ מַטְרוֹנָה וְנָתַן לָהּ שַׁלְשֶׁלֶת אַחַת שֶׁל עֶשֶׂר מַרְגָּלִיּוֹת וְנָתְנָה אוֹתָהּ בְּצַוָּארָהּ. לְאַחַר יָמִים אִבְּדָה הַשַּׁלְשֶׁלֶת, הִתְחִיל הַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ לְהוֹצִיאָהּ, אָמַר מְגַרְשָׁהּ אֲנִי מִבֵּיתִי, אוֹצִיאָהּ מֵאֶצְלִי, נִכְנַס שׁוֹשְׁבִינָהּ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ וְהָיָה מְפַיְּסוֹ וְלֹא הָיָה הַמֶּלֶךְ נִשְׁמַע לוֹ, אֶלָּא הָיָה אוֹמֵר מְגַרְשָׁהּ אֲנִי מֵאֶצְלִי, אָמַר לוֹ לָמָּה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אָמַר שֶׁנָּתַתִּי לָהּ עֶשֶׂר מַרְגָּלִיּוֹת וְאִבְּדָתָן. אָמַר חֵי מָרִי הַמֶּלֶךְ אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ אַתָּה לְהִתְפַּיֵּס וּלְרַצּוֹתָהּ, לֹא הָיָה הַמֶּלֶךְ שׁוֹמֵעַ לוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַשּׁוֹשְׁבִין מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת עִמָּהּ וְאֵינוֹ מִתְרַצֶּה אֶלָּא מַתְּרִיס וְאוֹמֵר אֲגַרְשֶׁנָּה אָנִי. אָמַר לוֹ בִּשְׁבִיל עֶשֶׂר מַרְגָּלִיּוֹת שֶׁאִבְּדָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהוֹצִיאָהּ, אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִפְקִיד אָבִיהָ אֶצְלְךָ עֲשָׂרָה מַרְגָּלִיּוֹת, יוֹצְאוֹת עֶשֶׂר בְּעֶשֶׂר. כָּךְ כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הָיָה הָאֱלֹהִים כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם, הִתְחִיל אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים ט, יד): הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם, אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם עַל מָה אַתָּה כּוֹעֵס עַל יִשְׂרָאֵל, אָמַר בִּשְׁבִיל שֶׁבִּטְלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, אָמַר לוֹ יֵשׁ לָהֶן מֵהֵיכָן לִפָּרַע, אָמַר לוֹ מִנַּיִן, אָמַר הִזָּכֵר שֶׁנִּסִּיתָ אַבְרָהָם בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת, וְיֵצְאוּ עֶשֶׂר בְּעֶשֶׂר, הֱוֵי: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל.

ה דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, לָמָּה מַזְכִּיר כָּאן שְׁלשֶׁת אָבוֹת, אָמְרִין רַבָּנָן אָמַר משֶׁה אִם שְׂרֵפָה הֵם חַיָּבִים זְכֹר לְאַבְרָהָם שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ לִשָֹּׂרֵף עַל שְׁמֶךָ, וְתֵצֵא שְׂרֵפָתוֹ לִשְׂרֵפַת בָּנָיו. וְאִם הֲרִיגָה הֵם חַיָּבִים זְכֹר לְיִצְחָק אֲבִיהֶם שֶׁפָּשַׁט צַוָּארוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ לִשָּׁחֵט עַל שְׁמֶךָ, וְתֵצֵא הֲרִיגָתוֹ לַהֲרִיגַת בָּנָיו. וְאִם גָּלוּת הֵם חַיָּבִים זְכֹר לְיַעֲקֹב אֲבִיהֶן שֶׁגָּלָה מִבֵּית אָבִיו לְחָרָן וְיֵצְאוּ אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, הֱוֵי: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל.

ו דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, לָמָּה הִזְכִּיר שְׁלשֶׁת אָבוֹת, אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם חַיִּים הֵם הַמֵּתִים, אָמַר לוֹ, משֶׁה, נַעֲשֵׂיתָ מִין, אָמַר לוֹ משֶׁה אִם אֵין הַמֵּתִים חַיִּים לֶעָתִיד לָבוֹא יָפֶה אַתְּ עוֹשֶׂה לָהֶם כָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ, אֲבָל אִם חַיִּים הַמֵּתִים, מַה יֵּשׁ לְךָ לוֹמַר לָאָבוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁיַּעַמְדוּ אֲבוֹתֵיהֶם וִיבַקְּשׁוּ מִמְךָ הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתָּם, מַה יֵּשׁ לְךָ לַהֲשִׁיבָם, לֹא כָּךְ הִבְטַחְתָּם שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה בְּנֵיהֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְעַכְשָׁו תְּבַקֵּשׁ לְכַלּוֹתָן, הֱוֵי: זְכֹר לְאַבְרָהָם.

ז דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, לָמָּה הִזְכִּיר כָּאן משֶׁה שְׁלשֶׁת אָבוֹת, אָמַר רַבִּי אָבִין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִיָּדְךָ כְּשֵׁם שֶׁבִּקַּשְׁתִּי מִסְּדוֹם עֲשָׂרָה, הַעֲמֵד לִי מֵהֶם עֲשָׂרָה צַדִּיקִים וְאֵינִי מְכַלֶּה אוֹתָם.

אָמַר רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֲנִי מַעֲמִיד לָךְ, הֲרֵי אֲנִי וְאַהֲרֹן וְאֶלְעָזָר וְאִיתָמָר וּפִנְחָס וִיהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב. אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים הֲרֵי שִׁבְעָה וְהֵיכָן הַשְּׁלשָׁה, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, אָמַר לוֹ משֶׁה, רִבּוֹן הָעוֹלָם חַיִּים הֵם הַמֵּתִים, אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר אִם חַיִּים הֵם הַמֵּתִים זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל, הֲרֵי עֲשָׂרָה, לְכָךְ הִזְכִּיר שְׁלשֶׁת אָבוֹת.

ח דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, מָה רָאָה לְהַזְכִּיר שְׁלשֶׁת אָבוֹת, אָמַר רַבִּי אַלּוֹנִי בֶּן טַבָּרִי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה יָצְאוּ חֲמִשָּׁה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה לְכַלּוֹתָן, אַף, וְחֵמָה, וְקֶצֶף, וְהַשְׁמֵד, וְהַשְׁחֵת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ט, יט): כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה, אָמַר רִבּוֹן הָעוֹלָם אַתָּה עוֹמֵד בְּאֶחָד וַאֲנִי בְּאֶחָד, אַתָּה עוֹמֵד בְּאַף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ז, ז): קוּמָה ה’ בְּאַפֶּךָ, וַאֲנִי בְּחֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג): לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי עָמַדְתִּי בְּאֶחָד וְאַתָּה בְּאֶחָד לִשְׁלשָׁה מַה תַּעֲשֶׂה, אָמַר לוֹ משֶׁה הֲרֵי שְׁלשֶׁת הָאָבוֹת עוֹמְדִין לִשְׁלָשְׁתָּן, לְפִיכָךְ הוּא מַזְכִּירָן.

ט דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, אָמַר רַבִּי זְבִידָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם אֲבוֹת הָעוֹלָם הָיוּ צַדִּיקִים אוֹ רְשָׁעִים, הַפְרֵשׁ בֵּין אֵלּוּ לָאֵלּוּ אִם הָיוּ רְשָׁעִים יָפֶה אַתָּה עוֹשֶׂה לִבְנֵיהֶם כָּךְ, לָמָּה, שֶׁלֹא הָיָה לַאֲבוֹתָם אֶצְלְךָ מַעֲשִׂים, וְאִם צַדִּיקִים הֵם תֵּן לָהֶם מַעֲשֵׂה אֲבוֹתָם, הֱוֵי: זְכֹר לְאַבְרָהָם.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל, אָמַר לוֹ משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם תֵּן לִי רְשׁוּת שֶׁאֲדַבֵּר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֹר כָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ, אָמַר הֵם בִּטְלוּ רֹאשׁוֹ שֶׁל דִּבּוּר (שמות כ, ג): לֹא יִהְיֶה לְךָ וגו’, וְעָבְרוּ עָלָיו שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְבַטֵּל סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, ו): וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי, וּכְתִיב (ישעיה מא, ח): זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי, אָמַרְתָּ לְאַבְרָהָם אֲנִי שׁוֹמֵר לְבָנֶיךָ חֶסֶד עַד שְׁנֵי אֲלָפִים דּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים, וְכַמָּה דּוֹרוֹת מֵאַבְרָהָם עַד עַכְשָׁו שִׁבְעָה, אַבְרָהָם, יִצְחָק, וְיַעֲקֹב, לֵוִי, קְהָת, עַמְרָם, משֶׁה. וּלְשִׁבְעָה אִי אַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד, לִשְׁנֵי אֲלָפִים דּוֹר הֵיאַךְ אַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד, הֲרֵי הֵן בִּטְּלוּ רֹאשׁוֹ שֶׁל דִּבּוּר וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְבַטֵּל סוֹפוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, וְאֵין אַתָּה מִזֶּרַע בְּנֵי בְנֵיהֶם, אֲנִי הוֹרֵג אֶת אֵלּוּ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ יוֹתֵר מֵהֶן, וְנִמְצֵאת שְׁבוּעָתִי מִתְקַיֶּמֶת.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֵיזֶה שְׁטַר מְקֻיָּם יָפֶה הַנֶּחְתָּם בִּשְׁלשָׁה אוֹ הַנֶּחְתָּם בְּאֶחָד, הֱוֵי אוֹמֵר אוֹתוֹ שֶׁנֶּחְתָּם בִּשְׁלשָׁה, אֵיזֶה דִין מְקֻיָּם יָפֶה הַנִּדּוֹן בִּשְׁלשָׁה אוֹ בְאֶחָד, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה שֶׁנִּדּוֹן בִּשְׁלשָׁה, אֵיזֶה עֵדוּת מְקֻיָּם עֵדוּת שֶׁל אֶחָד אוֹ שֶׁל שְׁלשָׁה, הֱוֵי אוֹמֵר עֵדוּת שֶׁל שְׁלשָׁה. כָּךְ אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם הַדָּבָר שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לִשְׁלשָׁה אֵין אַתָּה מְקַיֵּם, אֶלָּא אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְבַטְּלוֹ, שֶׁל אֶחָד הֵיאַךְ אַתָּה מְקַיֵּם, כְּשֵׁם שֶׁכָּעַסְתָּ עַל בְּנֵיהֶן וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָרְגָם, כָּךְ עַל בָּנָי, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לָאָבוֹת וְקִיַּמְתָּ עִמָּהֶן בְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, מב): וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, כָּךְ אַף לַשְּׁבָטִים נִשְׁבַּעְתָּ וְקִיַּמְתָּ עִמָּהֶם בְּרִית. וּמִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִשְׁבַּע לַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, ט): שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה. וּמִנַּיִן שֶׁקִּיֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶן בְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, מה): וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, זוֹ בְּרִית הַשְּׁבָטִים. וְלִדְבָרֶיךָ הֲרֵי אַתָּה מַעֲמִיד מִשֵּׁבֶט לֵוִי שֶׁאֲנִי מִשִּׁבְטוֹ, מַה יֵּשׁ לְךָ לוֹמַר לְשֵׁבֶט רְאוּבֵן וְלִשְׁבָטִים אֲחֵרִים, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיָה יָכוֹל לַהֲשִׁיבוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָפֶה אָמַרְתָּ, מִיָּד וַיִּנָּחֶם ה’, אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים אַף הָרִאשׁוֹנוֹת תָּהִיתִי עֲלֵיהֶן.

י מַהוּ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, חִזְקִיָּה וְרַבִּי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, חִזְקִיָּה אָמַר, אָמַר משֶׁה אִלּוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתָם, יָפֶה אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם שֶׁהָיִיתָ אַתָּה מְכַלֶּה אֶת בְּנֵיהֶם, לָמָּה כְּשֵׁם שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּטֵלִים אַף הַשְּׁבוּעָה שֶׁלָּהֶם עוֹבֶרֶת, רִבּוֹן הָעוֹלָם לֹא בְּךָ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתָם שֶׁאֵין אַתָּה מְכַלֶּה אֶת בְּנֵיהֶם, לֹא אָמַרְתָּ לְאַבְרָהָם (בראשית כב, טז): בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, מַהוּ בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, כָּךְ שְׁבוּעָתִי קַיֶּמֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. הֱוֵי יָפֶה אָמַר משֶׁה, כְּשֶׁאָמַר אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, בַּעֲבוּר קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלֹא תְחַלֵּל שְׁמֶךָ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר בִּשְׁבִיל זְכוּת הָאָבוֹת וּבִזְכוּת הַשְּׁבָטִים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהִזְכִּיר משֶׁה הַשְּׁבָטִים כָּאן, בָּא יְשַׁעְיָה וּפֵרְשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, יז): שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ, מִכָּאן שֶׁהַשְּׁבָטִים נִקְרְאוּ עֲבָדִים, לְפִיכָךְ אַתָּה דּוֹרֵשׁ (שמות לב, יג): זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ שְׁלשֶׁת הָאָבוֹת, עֲבָדֶיךָ אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים, מִיָּד נִתְרַצָּה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה’ עַל הָרָעָה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַנָּבִיא כָּךְ הִתְחִיל אוֹמֵר (מלכים ב יד, כז): וְלֹא דִּבֶּר ה’ לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַב אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן דְּבֵית גֻּבְרִין, אָנוּ מוֹצְאִים דִּבֶּר ה’ לִמְחוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל וּמְרַגְּלִים, וְהוּא אוֹמֵר וְלֹא דִּבֶּר ה’ לִמְחוֹת, אָמַר רַבִּי לֵוִי כֵּיוָן שֶׁאָמַר לְמשֶׁה (דברים ט, יד): הֶרֶף מִמֶּנִּי, שֶׁפָּתַח לוֹ פֶּתַח שֶׁיְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶן רַחֲמִים, הֱוֵי: וְלֹא דִּבֶּר ה’ לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל. וְרַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ (שמות לב, י): וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל, הֱוֵי: וְלֹא דִּבֶּר ה’ לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל, לָמָּה שֶׁמּשֶׁה מִיִּשְׂרָאֵל הוּא.

   


פרשה מה

א וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה’ רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה יח, ז ח): רֶגַע אֲדַבֵּר עַל גּוֹי וְעַל מַמְלָכָה, וְנִחַמְתִּי עַל הָרָעָה, מָה רֶגַע אֲדַבֵּר, כְּהֶרֶף עַיִן אֲנִי גוֹזֵר עַל הָאָדָם שֶׁיָּמוּת, וְהוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מִתְנַחֵם עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יח, ח): וְשָׁב הַגּוֹי הַהוּא מֵרָעָתוֹ, וּמִי הֵם, אֵלּוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה, מַה כְּתִיב בָּהֶם (יונה א, ב): קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, לָמָּה (יונה א, ב): כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי. וְאוֹמֵר (יונה ג, ד): וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד, מַה כְּתִיב שָׁם (יונה ג, ה): וַיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה בֵּאלֹהִים, וַיִּלְבְּשׁוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם הַבְּהֵמָה אֵינָהּ יוֹדַעַת כְּלוּם וְאַתָּה מְזַכֶּה אוֹתָהּ אַף אָנוּ חֲשֹׁב אוֹתָנוּ כִּבְהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה ג, ז): הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה הַבָּקָר וְהַצֹּאן אַל יִטְעֲמוּ מְאוּמָה. מִיָּד (יונה ג, י): וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה, וְרַבָּנָן אָמְרֵי רֶגַע אֲדַבֵּר עַל גּוֹי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, כג): וּמִי כְעַמְךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. וְעַל מַמְלָכָה, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ מַמְלָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ו): וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, (ירמיה א, י) (ירמיה יח, ז): לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד, לְפִי שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וּבִקֵּשׁ לְהַשְׁמִידָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, יד): הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם, וְכֵיוָן שֶׁעָמַד משֶׁה וּבִקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, מִיָד וַיִּנָּחֶם ה’, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נִתְמַלֵּאתָ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, הַנְהִיגֵם אַתָּה שֶׁיַּעֲלוּ לָאָרֶץ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹאמֶר משֶׁה אֶל ה’ רְאֵה אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי.

ב מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (שמות לג, ו): וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם, רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִין אָמַר עֲטָרָה שֶׁנָּתַן בְּרֹאשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, יב): וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר זִינָאוֹת שֶׁחָגַר לָהֶם. וְרַבִּי סִימֵי אָמַר פּוּרְפְּרָאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, יא): וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים כו, יז יח): אֶת ה’ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם, וַה’ הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּעַס עֲלֵיהֶם משֶׁה וְנָטַל הָאֹהֶל וְהָלַךְ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, ז): וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי אָמַר רְאֵה כָּבוֹד שֶׁחָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, שֶׁהִנִּיחַ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וּבָא אֵצֶל משֶׁה, וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּאִין לוֹמַר הִימְנוֹן לְפָנָיו וְהוּא נָתוּן אֵצֶל משֶׁה, וְכֵן הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים בָּאִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנָיו וְלִטֹּל רְשׁוּת לָצֵאת לְהָאִיר לָעוֹלָם, שֶׁאִלּוּלֵי שֶׁהֵן נוֹטְלִין רְשׁוּת וּמִשְׁתַּחֲוִים לֹא הָיוּ יוֹצְאִין, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ו): וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים, שָׁאֲלוּ לַחַיּוֹת אֵיפוֹא הוּא כִּסֵּא הַכָּבוֹד, אָמְרוּ לָהֶם לְכוּ אֵצֶל משֶׁה, מִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, ז): וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה’, מְבַקֵּשׁ משֶׁה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מְבַקֵּשׁ ה’, מַה כְּתִיב שָׁם (שמות לג, יא): וְדִבֶּר ה’ אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כָךְ הִתְנֵיתִי עִמְּךָ כְּשֶׁיִּהְיוּ פָנֶיךָ כְּעוּסוֹת יִהְיוּ פָנַי מְרַצִּין אֶת פָּנֶיךָ, וּכְשֶׁיִּהְיוּ פָנַי כְעוּסוֹת יִהְיוּ פָנֶיךָ מְרַצִּין אֶת פָּנַי, חֲזֹר בְּךָ וְהִכָּנֵס לַמַּחֲנֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְדִבֶּר ה’ אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים.

דָּבָר אַחֵר, רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עז, ו): חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם שְׁנוֹת עוֹלָמִים, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹשֶׁבֶת אֲנִי וּמְחַשֶּׁבֶת לְכַמָּה שָׁנִים גְּאַלְתָּנוּ מִמִּצְרַיִם, וְחוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת לְכַמָּה שָׁנִים גְּאַלְתָּנוּ מִבָּבֶל, וּמְחַשֶּׁבֶת אֲנִי וְאוֹמֶרֶת כַּמָּה שָׁנִים יֵשׁ לִי מִיָּוָן, לְכָךְ נֶאֱמַר: חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם, (תהלים עז, יא): וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אִם חֳלָאִים הֵם, יְכוֹלִין לְהִתְרַפֹּאות, וְאִם אֵינָן חֳלָאִים אֵינִי יוֹדַעַת מַה לַעֲשׂוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר חַלּוֹתִי הִיא.

אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ בָּאוּ עָלֵינוּ עַל יְדֵי שֶׁלֹא חִלִּינוּ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין לְשׁוֹן חַלּוֹתִי אֶלָּא תְּפִלָּה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (מלאכי א, ט): חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל וִיחָנֵּנוּ, (תהלים עז, י): הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, שָׁכַחְתָּ אוֹתָן הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ (שמות לג, יט): וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן, (תהלים עז, ט): הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ, לָשׁוֹן יְוָנִי אָפֵס, הִנִּיחַ, לְכָךְ נֶאֱמַר: הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ. (תהלים עז, ח): הַלְּעוֹלָמִים יִזְנַח ה’ וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד, בָּרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁהָיָה משֶׁה כּוֹעֵס עַל יִשְׂרָאֵל הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַצֶּה אוֹתוֹ, כְּשֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס עַל יִשְׂרָאֵל הָיָה משֶׁה מְרַצֵּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְדִבֶּר ה’ אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תַּרְתֵּין אַפִּין מָזְגִין רוֹתְחִים, לֹא כֵן אָמַרְתִּי כְּשֶׁאֶהְיֶה בְּכַעַס אַתָּה מְרַצֶּה אוֹתִי וּכְשֶׁתִּהְיֶה בְּכַעַס אֶהְיֶה מְרַצֶּךָ. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם לֹא אַתָּה הוּא שֶׁכָּעַסְתָּ עֲלֵיהֶם תְּחִלָּה. אָמַר לוֹ לֵךְ וְהִתְרַצֵּה לָהֶם, שׁוּב אֶל הַמַּחֲנֶה.

אָמַר רַב אַחָא אוֹתָהּ שָׁעָה מָצָא משֶׁה יָדוֹ לְדַבֵּר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ רְאֵה שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לְהָזִיז אַהֲבָתְךָ מֵהֶן אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה’ רְאֵה אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי.

ג אַתָּה מוֹצֵא וַיְדַבֵּר ה’ אֶל משֶׁה, וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה’, וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל ה’, מָשָׁל לִמְעָרָה שֶׁהִיא נְתוּנָה לִשְׂפַת הַיָּם, עָלָה הַיָּם וּמָלְאָהּ, לֹא הָיָה הַיָּם זָז מִשָּׁם, אֶלָּא מִכָּאן וָאֵילָךְ הַיָּם נוֹתֵן לַמְּעָרָה וְהַמְּעָרָה לַיָּם, כָּךְ, וַיְדַבֵּר ה’ אֶל משֶׁה, וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה’, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (שמות לג, ה): הוֹרֵד עֶדְיְךָ, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר כְּלֵי הַזַּיִן שֶׁנָּתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשֵׁם הַמְפֹרָשׁ חָקוּק עָלָיו, (שמות לג, ז): וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל, כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה הַמַּתָּנָה טוֹבָה שֶׁהָיְתָה בְּיָדָם וְאִבְּדוּהָ, אַף הוּא כָּעַס עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל, כַּמָּה הָיָה רָחוֹק, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִיל, נֶאֱמַר כָּאן (שמות לג, ז): הַרְחֵק, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (יהושע ג, ד): אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה. וְלָמָּה כָּעַס עֲלֵיהֶם, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּךְ דָּרַשׁ משֶׁה, מְנֻדֶּה לָרַב מְנֻדֶּה לַתַּלְמִיד, לְפִיכָךְ וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ לִגְיוֹן אֶחָד וּמָרַד עָלָיו, מֶה עָשָׂה שַׂר צָבָא שֶׁלּוֹ, נָטַל סִגְנוֹס שֶׁל מֶלֶךְ וּבָרַח, כָּךְ משֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה נָטַל אֶת הָאֹהֶל וְיָצָא, לְכָךְ נֶאֱמַר: וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל.

ד וְהָיָה כְּצֵאת משֶׁה אֶל הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל הָעָם, עוֹמְדִין מִכָּאן וּמִכָּאן וּמְכַבְּדִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, ח): וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי משֶׁה, מָה הָיוּ אוֹמְרִים, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ מָה רוֹאָה בוֹ, (שמות לג, ט): וְהָיָה כְבֹא משֶׁה הָאֹהֱלָה, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִין עַמּוּד הֶעָנָן הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהַשְּׁכִינָה נִגְלֵית עַל משֶׁה, (שמות לג, י): וְקָם כָּל הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוּב אֶל הַמַּחֲנֶה, אָמַר לוֹ אֵינִי חוֹזֵר, אָמַר לוֹ אִם אֵין אַתָּה חוֹזֵר הֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בָּאֹהֶל, מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁכָּעֲסָה עַל בַּת הַמֶּלֶךְ וְיָצְאָה חוּץ לַפַּלְטֵרִין, וְהָיְתָה יְתוֹמָה אַחַת מִתְגַּדֶּלֶת עִמָּה בַּפָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר לָהּ חִזְרִי לִמְקוֹמֵךְ וְלֹא בִקְשָׁה, אָמַר לָהּ אִם אֵין אַתְּ חוֹזֶרֶת הֱוֵי יוֹדַעַת שֶׁאוֹתָהּ הַיְתוֹמָה נְתוּנָה בַּפָּלָטִין. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, שׁוּב אֶל הַמַּחֲנֶה, אִם לָאו יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל. מִי גָרַם לְמשֶׁה שֶׁשָּׁב אֶל הַמַּחֲנֶה, (שמות לג, יא): מְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם לִכְבוֹדְךָ כָּעַסְתִּי עֲלֵיהֶן, (שמות לג, יב): רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי, רְאֵה שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לְהַנִּיחָם, (שמות לג, יב): וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ (שמות לג, ב): וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְמַלְאָךְ אַתָּה מוֹסְרֵנִי, (שמות לג, טו): אִם אֵין פָּנֶיךָ הוֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה.

ה וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ, רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא פָּתַח (משלי כה, ז); כִּי טוֹב אֲמָר לְךָ עֲלֵה הֵנָּה מֵהַשְׁפִּילְךָ, הִלֵּל אוֹמֵר הַשְׁפָּלָתִי זוֹ הַגְבָּהָתִי וְהַגְבָּהָתִי הִיא הַשְׁפָּלָתִי, מוּטָב לָאָדָם שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ עֲלֵה לְמַעְלָן וְלֹא יֹאמְרוּ לוֹ רֵד לְמַטָּן. אָמַר דָּוִד (תהלים קיג, ה): הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת, כְּשֶׁאֲנִי מַגְבִּיהַּ אֶת עַצְמִי הֵם מַשְׁפִּילִים יְשִׁיבָתִי, הֱוֵי: הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת, וּכְשֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיל אֶת עַצְמִי הֵם מַגְבִּיהִין אוֹתִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיג, ו): הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת, מִי גָרַם לִי לִרְאוֹת כָּל הָאֲרָצוֹת, שֶׁכָּתוּב (דברי הימים א יד, יז): וַיֵּצֵא שֵׁם דָּוִיד בְּכָל הָאֲרָצוֹת, עַל שֶׁהִשְׁפַּלְתִּי אֶת עַצְמִי.

דָּבָר אַחֵר, כִּי טוֹב אֲמָר לְךָ עֲלֵה הֵנָּה, זֶה משֶׁה, כְּשֶׁנִּגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּסְּנֶה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות ג, ב): וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה’ וגו’, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר נְחֶמְיָה טִירוֹן הָיָה משֶׁה לַנְּבוּאָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם נִגְלָה אֲנִי עָלָיו בְּקוֹל גָּבֹהַּ אֲנִי מְבַעֲתוֹ, וְאִם בְּקוֹל נָמוּךְ בּוֹסֵר הוּא עַל הַנְּבוּאָה, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִגְלָה עָלָיו בְּקוֹלוֹ שֶׁל אָבִיו, אָמַר בָּא אָבִי מִמִּצְרַיִם, אָמַר לוֹ אֵינִי אָבִיךָ אֶלָּא (שמות ג, ו): אֱלֹהֵי אָבִיךָ, (שמות ג, ו): וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר לֹא עָשָׂה משֶׁה יָפֶה שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו, שֶׁאִלּוּלֵי שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו הָיָה מְגַלֶּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה לְּמַעְלָן וּמַה לְּמַטָּן וּמַה שֶּׁהָיָה וּמֶה עָתִיד לִהְיוֹת, וּבָאַחֲרוֹנָה בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבוֹדֶךָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לֹא בִקַּשְׁתָּ, עַכְשָׁו שֶׁבִּקַּשְׁתָּ אֵינִי מְבַקֵּשׁ.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אַף עַל פִּי כֵן הֶרְאָה לוֹ שָׁלשׁ, בִּשְֹּׂכַר שָׁלשׁ זָכָה לְשָׁלשׁ, בִּשְׂכַר וַיַּסְתֵּר, וַיְדַבֵּר ה’ אֶל משֶׁה. בִּשְׂכַר (שמות ג, ו): כִּי יָרֵא, (שמות לד, ל): וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. בִּשְׂכַר (שמות ג, ו): מֵהַבִּיט, (במדבר יב, ח): וּתְמֻנַת ה’ יַבִּיט. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אָמַר כָּבוֹד גָּדוֹל עָשָׂה משֶׁה שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו, אֲבָל נָדָב וַאֲבִיהוּא פָּרְעוּ רָאשֵׁיהֶן וְזָנוּ עֵינֵיהֶן מִן הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, יא): וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ.

דָּבָר אַחֵר, וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ, נִתְאַוָּה לַעֲמֹד עַל מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים וְשַׁלְוָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, וּמִנַּיִן שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים נִקְרָא כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, לה): כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כד, כג): וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד. וּמִנַּיִן שֶׁשַּׁלְוָתָן שֶׁל רְשָׁעִים נִקְרָא כָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עג, כד): וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי. מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבוֹ, (שמות לג, כ): וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי, אֵין לָשׁוֹן פָּנָי הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא שַׁלְוָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, כְּדִכְתִיב (דברים ז, י): וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ.

ו וַיֹּאמֶר ה’ הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא הִנֵּה אָנֹכִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי, אַתְרִי טְפֵלָה לִי וְאֵין אֲנִי טָפֵל לְאַתְרִי. וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי מַרְאֶה לְךָ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁאֲנִי עָתִיד לִתֵּן לָהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.

אָמַר רַבִּי אַסֵּי הַסְּעוּדָה שֶׁל גַּן עֵדֶן רָאוּ נְבִיאִים וּמַתַּן שְׂכָרָן לֹא רָאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סד, ג): עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ, וְכֵן דָּוִד אָמַר (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (שמות לג, יט): וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ, מִדַּת הַטּוּב וּמִדַּת הַפֻּרְעָנוּת, (שמות לג, יט): וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁל מַתַּן שָׂכָר שֶׁהֵן מְתֻקָּנִין לַצַּדִּיקִים וְהוּא אוֹמֵר הָאוֹצָר הַזֶּה שֶׁל מִי הוּא, וְהוּא אוֹמֵר שֶׁל עוֹשֵׂי מִצְווֹת, וְהָאוֹצָר הַזֶּה שֶׁל מִי הוּא, שֶׁל מְגַדְּלֵי יְתוֹמִים, וְכָל אוֹצָר וְאוֹצָר, וְאַחַר כָּךְ רָאָה אוֹצָר גָּדוֹל אָמַר הָאוֹצָר הַזֶּה שֶׁל מִי הוּא, אָמַר לוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲנִי נוֹתֵן לוֹ מִשְֹּׂכָרוֹ, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֲנִי עוֹשֶׂה לוֹ חִנָּם וְנוֹתֵן לוֹ מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן, וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן, לְמִי שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לָחֹן, וְכֵן (שמות לג, יט): וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם.

   


פרשה מו

א וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה פְּסָל לְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יא, ו): וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה, אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות לב, ז): לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, הָיָה תּוֹפֵס בַּלּוּחוֹת וְלֹא הָיָה מַאֲמִין שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, אָמַר אִם אֵינִי רוֹאֶה אֵינִי מַאֲמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יט): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב משֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה, שֶׁלֹא שִׁבְּרָן עַד שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו. אִי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם שֶׁהֵם מְעִידִים מַה שֶּׁאֵינָם רוֹאִים, אֶפְשָׁר שֶׁלֹא הָיָה משֶׁה מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר לוֹ: כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֶלָּא הוֹדִיעַ משֶׁה דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְיִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ שֶׁיְהֵא אָדָם שׁוֹמֵעַ דָּבָר מִן יְחִידִי נֶאֱמָן, אָסוּר לְקַבֵּל עֵדוּתוֹ לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַל פִּיו אִם אֵינוֹ רוֹאֶה.

דָּבָר אַחֵר, שֶׁפָּרְחוּ הַכְּתוּבִים מִן הַלּוּחוֹת, לְכָךְ שִׁבְּרָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, טז): וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה’ אֱלֹהֵיכֶם, רָאָה משֶׁה שֶׁחָטְאוּ וְשִׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת. מָשָׁל לְשַׂר שֶׁנָּטַל אִשָּׁה וְכָתַב לָהּ כְּתֻבָּה וּנְתָנָהּ בְּיַד הַשּׁוֹשְׁבִין, לְאַחַר יָמִים יָצָא עָלֶיהָ שֵׁם רַע, מֶה עָשָׂה הַשּׁוֹשְׁבִין קָרַע אֶת הַכְּתֻבָּה, אָמַר מוּטָב שֶׁתְּהֵא נִדּוֹנֵית כִּפְנוּיָה וְלֹא כְּאֵשֶׁת אִישׁ, כָּךְ עָשָׂה משֶׁה, אָמַר אִם אֵין אֲנִי מְשַׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת אֵין לְיִשְׂרָאֵל עֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב, יט): זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם, מֶה עָשָׂה שִׁבְּרָם, אָמַר לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הָיוּ יוֹדְעִין מָה הָיָה כָּתוּב בָּהֶם.

דָּבָר אַחֵר, וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה’ אֱלֹהֵיכֶם, רָאָה שֶׁאֵין לְיִשְׂרָאֵל עֲמִידָה, וְחִבֵּר נַפְשׁוֹ עִמָּהֶם וְשִׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת, וְאָמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵם חָטְאוּ וַאֲנִי חָטָאתִי שֶׁשִּׁבַּרְתִּי הַלּוּחוֹת, אִם מוֹחֵל אַתָּה לָהֶם אַף לִי מְחֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, לב): וְעַתָּה אִם תִּשָֹּׂא חַטָּאתָם, כֵּן לְחַטָּאתִי מְחֹל, וְאִם אֵין אַתָּה מוֹחֵל לָהֶם אַל תִּמְחֹל לִי, אֶלָּא (שמות לב, לב): מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ.

אָמַר רַבִּי אַחָא, לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁפִּנָה חַטָּיָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, טו): וַיִּפֶן וַיֵּרֶד משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁפִּנָה חַטָּיָה שֶׁלָּהֶם, אָמַר משֶׁה הֲרֵי הָיָה לְיִשְׂרָאֵל מִי שֶׁיְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם, אֲנִי מִי יְבַקֵּשׁ עָלָי, הִתְחִיל מִצְטַעֵר עַל שִׁבּוּר הַלּוּחוֹת, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּצְטָעֵר בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁלֹא הָיוּ אֶלָּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת לְבָד, וּבַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיִּים אֲנִי נוֹתֵן לְךָ שֶׁיְהֵא בָהֶם הֲלָכוֹת מִדְרָשׁ וְאַגָּדוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאַתָּה מְבֻשָֹּׂר שֶׁמָּחַלְתִּי לְךָ עַל חַטָּיָה שֶׁלְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יא, ו): וְדַע כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַּ מֵעֲוֹנֶךָ.

ב דָּבָר אַחֵר, פְּסָל לְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ג, א ב): לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ, עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, מִכָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יָשְׁבָה אִשָּׁה עַל הַמַּשְׁבֵּר, תִּשְׁעָה וְתִשְׁעִים חֲלָקִים לַמָּוֶת וְאֶחָד לַחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵת לָלֶדֶת, שֶׁהוּא עֵת לָמוּת, וְכֻלְּהוּ עַד שֶׁאַתָּה מַגִּיעַ (קהלת ג, ה): עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, (איכה ד, א): תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ. (קהלת ג, ה): וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים (תהלים קמז, ב): בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה’. (זכריה ט, טז): כִּי אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל אַדְמָתוֹ.

דָּבָר אַחֵר, עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, (שמות לב, יט): וַיִּחַר אַף משֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו. וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, פְּסָל לְךָ, הַפְּסֹלֶת שֶׁלְּךָ, מִשָּׁם הֶעֱשִׁיר משֶׁה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּין הוּא שֶׁיִּטֹּל אוֹתָן פְּסֹלֶת משֶׁה, לָמָּה, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא נִתְעַסְּקוּ בְּמִצְווֹת נָתַתִּי לָהֶן כָּל טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לו): וַה’ נָתַן אֶת חֵן הָעָם, וְהֶעֱשִׁירוּ, וּמשֶׁה שֶׁעָסַק בְּעַצְמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף יְהֵא עָנִי, אֶתֵּן לוֹ אֶת הַפְּסֹלֶת שֶׁיַּעֲשִׁיר.

ג זֶה אֶחָד מִשְׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁעָשָׂה משֶׁה מִדַּעְתּוֹ וְהִסְכִּימָה דַעְתּוֹ לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, פָּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר דָּרַשׁ וְאָמַר, מָה אִם הַר סִינַי שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ לְשָׁעָה נֶאֱמַר בּוֹ (שמות יט, טו): אַל תִּגְשׁוּ אֶל אִשָּׁה, אֲנִי שֶׁבְּכָל שָׁעָה הוּא מְדַבֵּר עִמִּי אֵינוֹ דִין שֶׁאֶהְיֶה פָּרוּשׁ מֵהָאִשָּׁה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר לוֹ (במדבר יב, ח): פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר לוֹ: אַל תִּגְשׁוּ אֶל אִשָּׁה, אַף משֶׁה בַּכְּלָל עִמָּהֶם, הֲרֵי נֶאֶסְרוּ כֻּלָּם, וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר (דברים ה, כז): שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם, הֲרֵי הִתִּירָן. אָמַר לוֹ משֶׁה אַף אֲנִי עִמָּהֶם, אָמַר לוֹ לָאו, אֶלָּא (דברים ה, כח): וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי. וְעוֹד דָּרַשׁ וְאָמַר מָה אִם הַר סִינַי שֶׁהָיָה לְשָׁעָה לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמִּי עַד שֶׁקְּרָאָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ג): וַיִּקְרָא אֵלָיו ה’ מִן הָהָר לֵאמֹר, אֹהֶל מוֹעֵד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקָרָא לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א, א): וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה. וְעוֹד דָּרַשׁ וְאָמַר, וּמָה הַפֶּסַח שֶׁהוּא קֳדָשִׁים קַלִּים נֶאֱמַר (שמות יב, מג): כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ, לוּחוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים, יִהְיוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם, לְכָךְ שִׁבְּרָם. רְאֵה שִׁבְחוֹ שֶׁל משֶׁה, אַהֲרֹן וְשִׁבְעִים זְקֵנִים אֲחוּזִים בְּיָדָיו שֶׁל משֶׁה וְלֹא יָכְלוּ לוֹ, וְלֹא אֵלּוּ בִּלְבָד אֶלָּא אַף רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה שֶׁלֹא יִשְׁבְּרֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, יא): לְכָל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהֵא שָׁלוֹם בְּאוֹתוֹ הַיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, יב): וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה.

ד דָּבָר אַחֵר, פְּסָל לְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סד, ז): וְעַתָּה ה’ אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל עַכְשָׁו אֲנִי אֲבִיכֶם כְּשֶׁרְאִיתֶם עַצְמְכֶם בְּצָרָה קְרָאתֶם אוֹתִי אָבִינוּ, אָמְרוּ לוֹ, הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עז, ג): בְּיוֹם צָרָתִי ה’ דָּרָשְׁתִּי, מָשָׁל לְבֵן אַרְכִיאָטוֹס שֶׁפָּגַע בְּסָמָדְרָקוֹס וְהִתְחִיל לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ, אָמַר לוֹ קִירִי מָרִי אָבִי, שָׁמַע אָבִיו וְכָעַס עָלָיו, אָמַר לֹא יִרְאֶה פָּנַי הוֹאִיל וּקְרָאוֹ לַסָּמָדְרָקוֹס אָבִי. אַחַר יָמִים חָלָה הַבֵּן, אָמַר בְּבַקָּשָׁה קִרְאוּ לְאָבִי שֶׁיִּרְאֵנִי, בָּאוּ וְאָמְרוּ לְאָבִיו, מִיָּד נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו וְעָלָה אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ עַתָּה בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אָבִי הִסְתַּכֵּל בִּי. אָמַר לוֹ, עַתָּה אֲנִי אָבִיךָ אֶתְמוֹל הָיִיתָ קוֹרֵא לַסָּמָדְרָקוֹס אָבִי, עַכְשָׁו שֶׁנִּכְנַסְתָּ לְצָרָה אַתָּה קוֹרְאֵנִי אָבִי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל עַתָּה אַתֶּם קוֹרְאִים אוֹתִי אָבִי, אֶתְמוֹל הֱיִיתֶם עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְקוֹרְאִים אוֹתָהּ אָבִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, כז): אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ וגו’, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעַתָּה ה’ אָבִינוּ אָתָּה.

דָּבָר אַחֵר, וְעַתָּה ה’ אָבִינוּ אָתָּה וגו’, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלאכי א, ו): בֵּן יְכַבֵּד אָב, זֶה עֵשָׂו שֶׁכִּבֵּד אָבִיו הַרְבֵּה, שֶׁהָיָה יוֹצֵא לַשָֹּׂדוֹת וְצָד צַיִד וּמֵבִיא וּמְבַשֵּׁל וּמַכְנִיס וּמַאֲכִיל לְאָבִיו בְּכָל יוֹם. (מלאכי א, ו): וְעֶבֶד אֲדֹנָיו, זֶה נְבוּזַרְאֲדָן שֶׁנִּקְרָא עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כה, ח): בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּא לִירוּשָׁלַיִם הֵבִיא עִמּוֹ אִיקוֹנִין שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר וְהָיָה עוֹמֵד לְפָנָיו בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה כְּעֶבֶד, וְאַתֶּם לֹא כִבַּדְתֶּם אוֹתִי כְּאָב וְלֹא כְאָדוֹן יְרֵאתֶם מִפָּנַי, הֱוֵי (מלאכי א, ו): וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם רוֹאִים עַצְמְכֶם בְּצָרָה אַתֶּם קוֹרְאִים לִי אֲבִיכֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעַתָּה ה’ אָבִינוּ אָתָּה. מַהוּ אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל רִבּוֹן הָעוֹלָם אַתָּה הִכְתַּבְתָּ לָנוּ (ירמיה יח, ו): הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ חוֹטְאִים וּמַכְעִיסִים לְפָנֶיךָ אַל תִּסְתַּלֵּק מֵעָלֵינוּ, לָמָּה, שֶׁאֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ. בּוֹא וּרְאֵה הַיּוֹצֵר הַזֶּה אִם יַעֲשֶׂה חָבִית וְיַנִּיחַ בָּהּ צְרוֹר, כֵּיוָן שֶׁיּוֹצְאָה מִן הַכִּבְשָׁן אִם יִתֵּן אָדָם בָּהּ מַשְׁקֶה מְנַטֶּפֶת הִיא מִמְּקוֹם הַצְּרוֹר וּמְאַבֶּדֶת אֶת הַמַּשְׁקֶה שֶׁבְּתוֹכָהּ, מִי גָרַם לֶחָבִית לְנַטֵּף וּלְאַבֵּד מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, הַיּוֹצֵר, שֶׁהִנִּיחַ בּוֹ אֶת הַצְּרוֹר, כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם בָּרָאתָ בָּנוּ יֵצֶר הָרָע מִנְעוּרֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח, כא): כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו, וְהוּא גּוֹרֵם לַחְטוֹא לְפָנֶיךָ וְאֵין אַתָּה מְסַלֵּק מִמֶּנּוּ אֶת הַחַטָּיָא אֶלָּא בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ הַעֲבִירֵהוּ מִמֶּנּוּ כְּדֵי שֶׁנְּהֵא עוֹשִׂים רְצוֹנֶךָ. אָמַר לָהֶם כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ד, ו): בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה’ אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי, מַהוּ אֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי, זֶה יֵצֶר הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְעֻרָיו.

דָּבָר אַחֵר, (ישעיה סד, ז): וְעַתָּה ה’ אָבִינוּ אָתָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כו, טז): ה’ בַּצַּר פְּקָדוּךָ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהֵם נִכְנָסִים לְצָרָה הֵן מְבַקְשִׁים אוֹתָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ה’ בַּצַּר פְּקָדוּךָ, מָשָׁל לְסַנְקְלִיטוֹס שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים, נִדְבְּקוּ לִבְנֵי אָדָם רָעִים וְיָצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה, הִפְשִׁיטָן וְהִשְׁלִיכָן, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ עַצְמָם בְּצָרָה בִּקְשׁוּ מִבְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים שֶׁיְבַקְּשׁוּ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. אָמַר לָהֶם אֲבִיהֶם עַל מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים, אָמְרוּ לוֹ עַל בָּנֶיךָ שֶׁתִּתְרַצֶּה לָהֶם. אָמַר אֵינָם בָּנַי וְאֵינִי מַכִּירָם, זָנְתָה אִמָּם וְיָלְדָה אוֹתָם. אָמְרוּ לוֹ אֵין אַתָּה יָכוֹל לְכַחֵשׁ אוֹתָם, לָמָּה, שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁהֵם בָּנֶיךָ שֶׁהֵם דּוֹמִים לָךְ. כָּךְ סַנְקְלִיטוֹס זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּנָיו אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה’ אֱלֹהֵיכֶם, נִתְעָרְבוּ בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיָצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, לה): וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם, מֶה עָשָׂה לָהֶם, הִפְשִׁיטָן וְהִשְׁלִיכָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג, כו): וְהִפְשִׁיטוּךְ אֶת בְּגָדָיִךְ, וּכְתִיב (ירמיה טו, א): שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ עַצְמָן בְּצָרָה הִתְחִילוּ מְבַקְּשִׁים מֵהַנְּבִיאִים שֶׁיְבַקְּשׁוּ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִתְחִילוּ מְבַקְּשִׁים עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב, יז): חוּסָה ה’ עַל עַמֶּךָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מִי אַתֶּם מְבַקְּשִׁים, אָמְרוּ לוֹ עַל בָּנֶיךָ. אָמַר לָהֶם, אֵינָן בָּנָי, אִם עוֹשִׂין רְצוֹנִי הֵם בָּנָי וְאִם לָאו אֵינָן בָּנָי, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, ז): זָנְתָה אִמָּם הוֹבִישָׁה הוֹרָתָם, לָמָּה, (הושע ב, ז): כִּי אָמְרָה אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי, זוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (הושע ב, יב): וְעַתָּה אֲגַלֶּה אֶת נַבְלֻתָהּ לְעֵינֵי מְאַהֲבֶיהָ, זוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת עָלֶיהָ (הושע ב, ז): נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי, וְהִיא יֵשׁ לָהּ עֵינַיִם וְאֵינָהּ רוֹאָה, אָזְנַיִם וְאֵינָהּ שׁוֹמַעַת, וְלֹא זָנָה אֶת עַצְמָהּ הֵיאַךְ זָנָה לַאֲחֵרִים. וְהִפְשִׁיטָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, ה): פֶּן אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה. אָמְרוּ הַנְּבִיאִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֵינָן בָּנֶיךָ וּבִפְנֵיהֶם הֵם נִכָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סא, ט): כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה’, מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל אָב שֶׁמְּרַחֵם עַל בָּנָיו אַף עַל פִּי שֶׁסָּרָחוּ, כָּךְ אַתָּה צָרִיךְ לְרַחֵם עֲלֵיהֶם, הֱוֵי: וְעַתָּה ה’ אָבִינוּ אָתָּה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁעָשׂוּ הָעֵגֶל כָּעַס עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּא משֶׁה לְרַצּוֹתוֹ וְקָרָא אוֹתָם אֵינָן עַמִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ז): כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, וְהִפְשִׁיטָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, ו): וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב, אָמַר משֶׁה עַמְּךָ הֵם וְאִי אַתָּה יָכוֹל לִכְפֹּר בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יא): לָמָּה ה’ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, הִתְרַצֶּה לָהֶם שֶׁהֵם בָּנֶיךָ. מִיָּד נִתְרַצָּה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יד): וַיִּנָחֶם ה’, וְהֶרְאָה לְמשֶׁה שֶׁנִּתְרַצָּה לָהֶם שֶׁהֶחֱזִיר לָהֶם הַדִּבְּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: פְּסָל לְךָ.

ה דָּבָר אַחֵר, וְעַתָּה ה’ אָבִינוּ אָתָּה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה רְאִיתֶם עַכְשָׁו לְדָרְשֵׁנִי, לְמַעְלָן כְּתִיב (ישעיה סד, ו): וְאֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ כִּי הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד עֲוֹנֵנוּ, כֵּיוָן שֶׁרְאִיתֶם עַצְמְכֶם בְּצָרָה אַתֶּם בָּאִים וְאוֹמְרִים: אָבִינוּ אָתָּה, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל מַעֲשֵׂי יָדַי הֵן, אֵינִי מְבַקֵּשׁ לְהֵרָאוֹת אָב וְיוֹצֵר אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רְצוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, ז): כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו.

דָּבָר אַחֵר, וְעַתָּה ה’ אָבִינוּ אָתָּה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנַּחְתֶּם אֲבוֹתֵיכֶם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלִי אַתֶּם קוֹרְאִים אָב, אָמְרוּ לוֹ לְךָ אָנוּ מַכִּירִים כְּאָב, מָשָׁל לִיתוֹמָה שֶׁהָיְתָה מִתְגַדֶּלֶת אֵצֶל אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וְהָיָה אָדָם טוֹב וְנֶאֱמָן, גִּדְלָהּ וּשְׁמָרָהּ כָּרָאוּי, בִּקֵּשׁ לְהַשִֹּׂיאָהּ, עָלָה הַלַּבְלָר לִכְתֹּב הַכְּתֻבָּה, אָמַר לָהּ מַה שְּׁמֵךְ, אָמְרָה פְּלוֹנִית. אָמַר לָהּ וּמַה שֵּׁם אָבִיךְ, הִתְחִילָה שׁוֹתֶקֶת. אָמַר לָהּ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁלָּהּ לָמָּה אַתְּ שׁוֹתֶקֶת, אָמְרָה לוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת לִי אָב אֶלָּא אוֹתָךְ, שֶׁהַמְּגַדֵּל נִקְרָא אָב וְלֹא הַמּוֹלִיד. כָּךְ הַיְתוֹמִים אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ה, ג): יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב. אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁלָּהֶם הַטּוֹב הַנֶּאֱמָן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל קוֹרִין אוֹתוֹ אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה ה’ אָבִינוּ אָתָּה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנַּחְתֶּם אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלִי אַתֶּם קוֹרְאִים אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נא, ב): הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם, אָמְרוּ לוֹ רִבּוֹן הָעוֹלָם הַמְגַדֵּל אָב וְלֹא הַמּוֹלִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, טז): כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ.

   


פרשה מז

א כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע ח, יב): אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסִינַי לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, אֲמָרָהּ לְמשֶׁה עַל הַסֵּדֶר מִקְרָא וּמִשְׁנָה תַּלְמוּד וְאַגָּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהַתַּלְמִיד שׁוֹאֵל לָרַב אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מֵאַחַר שֶׁלְּמָדָהּ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ לַמְּדָהּ לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֶכְתֹּב אוֹתָהּ לָהֶם, אָמַר לוֹ אֵינִי מְבַקֵּשׁ לִתְּנָהּ לָהֶם בִּכְתָב, מִפְּנֵי שֶׁגָּלוּי לְפָנַי שֶׁעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עֲתִידִים לִשְׁלֹט בָּהֶם וְלִטֹּל אוֹתָהּ מֵהֶם וְיִהְיוּ בְּזוּיִים בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֶלָּא הַמִּקְרָא אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם בְּמִכְתָּב, וְהַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד וְהָאַגָּדָה אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם עַל פֶּה, שֶׁאִם יָבוֹאוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶם יִהְיוּ מֻבְדָּלִים מֵהֶם. אָמַר לַנָּבִיא אִם אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ, וּמָה אֲנִי עוֹשֶׂה לָהֶם, נוֹתֵן אֶת הַמִּקְרָא בִּכְתָב, וְהַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד וְהָאַגָּדָה בְּעַל פֶּה. כְּתָב זֶה הַמִּקְרָא, (שמות לד, כז): כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה זוֹ הַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד, שֶׁהֵם מַבְדִּילִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים.

ב דָּבָר אַחֵר, כְּתָב לְךָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אֲנִי כָּתַבְתִּי אוֹתָם, כְּדִכְתִיב (דברים ט, י): כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים, אֲבָל הַשְּׁנִיִּים כְּתֹב אַתָּה, וּלְוַאי אֶתֵּן בּוֹ יָדִי. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאִשָּׁה וְכָתַב לָהּ גָּמִיסְקוֹס מִשֶּׁלּוֹ, לְאַחַר יָּמִים קִלְקְלָה וּטְרָדָהּ מִבֵּיתוֹ, בָּא שׁוֹשְׁבִינָהּ וְרִצָּה אוֹתָהּ לַמֶּלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ לַשּׁוֹשְׁבִין, הֲרֵי נִתְרַצֵּיתִי לָהּ, אֶלָּא עֲשֵׂה לָהּ גָּמִיסְקוֹס וּלְוַאי אֶתֵּן בּוֹ יָדִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים י, ב): וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת.

ג דָּבָר אַחֵר, כְּתָב לְךָ, בִּזְכוּתְךָ אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הוּא שֶׁמּשֶׁה אוֹמֵר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל (דברים ב, ד): וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִכְתָּב הָרִאשׁוֹן וַיִּתְּנֵם ה’ אֵלָי, לִי נְתָנָם וַאֲנִי נָהַגְתִּי עִמָּכֶם עַיִן טוֹבָה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לָכֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: כְּתָב לְךָ, בִּזְכוּתְךָ. אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כָּל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב דָּבָר, דְּבָרִים, הַדְּבָרִים, אָלוֹת וְתוֹכָחוֹת הֵם. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית, וְאִם הֵמַּרְתָּ אוֹתָהּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָהּ מַה שֶּׁבְּעַל פֶּה בִּכְתָב וּמַה שֶּׁבִּכְתָב בְּעַל פֶּה, אֵינְךָ מְקַבֵּל שָׂכָר, לָמָּה, שֶׁכָּךְ נְתַתִּיהָ תּוֹרָה בִּכְתָב וְתוֹרָה בְּעַל פֶּה. וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּתָב לְךָ וגו’ כִּי עַל פִּי וגו’, תּוֹרָה בִּכְתָב וְתוֹרָה בְּעַל פֶּה. כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית, עַל מְנָת שֶׁתְּהֵא קוֹרֵא בָהֶם כָּךְ, אֲבָל אִם הֵמַּרְתָּ אוֹתָם הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה מְבַטֵּל הַבְּרִית, לְכָךְ נֶאֱמַר: כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְכֵן משֶׁה אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל (דברים ד, ט): רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים, מַהוּ אֶת הַדְּבָרִים, אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן שֶׁהֵם כְּתוּבִים בִּכְתָב, (דברים ד, ט): וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁנָּתַתִּי לְךָ עַל פֶּה, לְכָךְ נֶאֱמַר: כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁאִלּוּלֵי תּוֹרָתִי שֶׁקִּבַּלְתֶּם לֹא הָיִיתִי מַכִּיר אֶתְכֶם וְלֹא הָיִיתִי מַבִּיט בָּכֶם מִשְּׁאָר עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, לְפִיכָךְ כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם נִקְרָאִים כִּשְׁאָר אֻמּוֹת, כְּמוֹ (דברי הימים א א, ט): סַבְתָּא וְרַעְמָא וְסַבְתְּכָא, וּמִשֶׁקִּבַּלְתֶּם תּוֹרָתִי כָּרַתִּי בְּרִית עִמָּכֶם וְעִלִּיתִי אֶתְכֶם. וְלֹא יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד, אֶלָּא אַף אַתָּה מַלְכָּם, לֹא גִּדַּלְתִּיךָ בָּעוֹלָם אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, וּמַה גִּדְּלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כָּל הַכָּבוֹד שֶׁרָאָה משֶׁה בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַפֵּרוֹת, אֲבָל הַקֶּרֶן, קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.

ד דָּבָר אַחֵר, כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁתְּהֵא יָגֵעַ בָּהֶם בְּפִיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ל, יד): בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ, וּמַהוּ כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאִלּוּלֵי שֶׁקִּבַּלְתֶּם תּוֹרָתִי הָיִיתִי מַחֲזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לג, כה): אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה וגו’, לָמָּה, שֶׁבַּתּוֹרָה בָּרָאתִי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה’ בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, (משלי ג, כ): בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, אִם בִּטַּלְתָּ הַבְּרִית אַתְּ גּוֹרֵם לִי לְהַחֲזִיר אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים לְתֹהוּ וָבֹהוּ, לְפִיכָךְ כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

ה וַיְהִי שָׁם עִם ה’, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לִהְיוֹת אַרְבָּעִים יוֹם בְּלֹא מַאֲכָל וּבְלֹא מִשְׁתֶּה, רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַמָּשָׁל אוֹמֵר אֲזַלְתְּ לְקַרְתָּא הַלֵּךְ בְּנִימוּסֶיהָ, לְמַעְלָה שֶׁאֵין אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה עָלָה משֶׁה וְנִדְמָה לָהֶם, לְמַטָּה שֶׁיֵּשׁ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה יָרְדוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ח): וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נִרְאִין כְּאוֹכְלִין, רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מִסְתַּלֵּק.

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי שָׁם עִם ה’, מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִטְבֶרְיָא לְצִפּוֹרִי, הָיָה רַבִּי חִיָּא תַּלְמִידוֹ אֶצְלוֹ, וְהָיָה רַבִּי יוֹחָנָן רוֹאֶה כֶּרֶם, אָמַר לְרַבִּי חִיָּא, אֵין אַתָּה רוֹאֶה כֶּרֶם זֶה שֶׁהָיָה שֶׁלִּי וּמָכַרְתִּי אוֹתוֹ בְּכָךְ וְכָךְ, אוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא וְאָמַר לוֹ, לֹא הִנַּחְתָּ לְעֵת זִקְנוּתְךָ כְּלוּם, אָמַר לוֹ וְכִי קַלָּה הִיא בְּעֵינֶיךָ שֶׁמָּכַרְתִּי דָּבָר שֶׁנִּבְרָא בְּשִׁשָּׁה יָמִים, וְקָנִיתִי דָּבָר שֶׁנִּתַּן לְאַרְבָּעִים יוֹם, עוֹלָם כֻּלּוֹ וּמְלוֹאוֹ נִבְרָא בְּשִׁשָּׁה יָמִים, אֲבָל הַתּוֹרָה נִתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם. לֶחֶם לֹא אָכַל, אֲבָל מִלַּחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה אָכַל, וּמַיִם לֹא שָׁתָה, אֲבָל מֵימֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה שָׁתָה, וְהָיָה לָמֵד תּוֹרָה בַּיּוֹם, וּפוֹשֵׁט אוֹתָהּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ בַּלַּיְלָה, וְלָמָּה הָיָה עוֹשֶׂה כָּךְ, אֶלָּא לְלַמֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיְהוּ יְגֵעִים בַּתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הָיָה אוֹמֵר לְתַלְמִידָיו בּוֹאוּ וְלִמְּדוּ תוֹרָה דְּשָׁחֲרִין וּדְקָרִין בַּלַּיְלָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן הָיָה אוֹמֵר לְתַלְמִידָיו בּוֹאוּ וְלִמְדוּ תוֹרָה דְּאִימְטִין. אֶלָּא אַף עַל פִּי כֵן מוֹדֶה הָיָה רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאֵין רִנָּה שֶׁל תּוֹרָה אֶלָּא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יט): קוּמִי רֹנִי בַלַּיְלָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי לא, טו): וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה. רַבָּנִין אָמְרֵי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי שָׁם עִם ה’ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, לְכָךְ הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיְהוּ הַמַּשְׁנִין יוֹשְׁבִין בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (יהושע א, ח): לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וגו’.

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי שָׁם עִם ה’, לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא הוּא אוֹכֵל מִלַּחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה וְהוּא שׁוֹתֶה מֵימֶיהָ, לְפִיכָךְ לֶחֶם לֹא אָכַל, אֶלָּא מֵאַיִן הָיָה אוֹכֵל, מִזִּיו הַשְּׁכִינָה הָיָה נִזּוֹן, וְאַל תִּתְמַהּ הַחַיּוֹת שֶׁנּוֹשְׂאוֹת אֶת הַכִּסֵּא מִזִּיו הַשְּׁכִינָה הֵן נִזּוֹנוֹת.

ו וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת, מְלַמֵּד שֶׁהָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים הָיוּ שָׁוִים, עֲשֶׂרֶת הַדִבְּרוֹת, כֵּיצַד הָיוּ עֲשׂוּיִין, חָמֵשׁ עַל לוּחַ זֶה, וְחָמֵשׁ עַל לוּחַ זֶה, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר עֶשֶׂר עַל לוּחַ זֶה וְעֶשֶׂר עַל לוּחַ זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כט): וַיְהִי בְּרֶדֶת משֶׁה מֵהַר סִינַי, וְהַכְּתוּבִים הֵם טוֹעֲנִים אוֹתָן, וְהָיוּ נִרְאִין כְּאִלּוּ הֵם בְּיַד משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כט): וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד משֶׁה. וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו, וּמֵהֵיכָן נָטַל משֶׁה קַרְנֵי הַהוֹד, רַבָּנָן אָמְרֵי מִן הַמְּעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, כב): וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבוֹדִי. רַבִּי בְּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר הַלּוּחוֹת הָיָה אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה וְהָיָה משֶׁה אוֹחֵז בְּטִפְחַיִם, וְהַשְּׁכִינָה בְּטִפְחַיִם, וְטִפְחַיִם בָּאֶמְצַע, וּמִשָּׁם נָטַל משֶׁה קַרְנֵי הַהוֹד. רַבִּי יְהוּדָה בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר עַד שֶׁהָיָה כּוֹתֵב בַּקּוּלְמוֹס נִשְׁתַּיֵּיר קִמְעָא, וְהֶעֱבִירוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּמִמֶּנּוּ נַעֲשׂוּ לוֹ קַרְנֵי הַהוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו.

ז דָּבָר אַחֵר, וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קיט, עא): טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ, לְטוֹבָתוֹ שֶׁל משֶׁה נִתְעַנָּה מֵאָה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁקִּבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וּמֵאַיִן הָיָה משֶׁה אוֹכֵל, מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ו): וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם.

דָּבָר אַחֵר, מֵאַיִן הָיָה אוֹכֵל, מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ג, א ג): בֶּן אָדָם אֵת אֲשֶׁר אַתָּה תִּמְצָא אֱכוֹל, וָאֹכְלָה, לָמָּה, שֶׁהַתּוֹרָה מְתוּקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, יא): וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים.

דָּבָר אַחֵר, מִלַּחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה, כְּדִכְתִיב (משלי ט, ה): לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי. מִנַיִן שֶׁלֹא יָשַׁן וְלֹא נִתְנַמְנֵם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה אוֹהֵב לְתִיסוֹמָן, אָמַר לוֹ מְדֹד לְךָ דִּינָרֵי זָהָב. מִשִֹּׂמְחָתוֹ לֹא בִקֵּשׁ לֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת, בִּקֵּשׁ לִישֹׁן, אָמַר אִם אִישַׁן אֲנִי מַפְסִיד אֵלּוּ. כָּךְ משֶׁה מוֹדֵד הַתּוֹרָה, שָׁכַח וְלֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה, בִּקֵּשׁ לִישֹׁן, אָמַר אִם אִישַׁן אֲנִי מַפְסִיד, שֶׁלֹא אָמַר לִי אֶלָּא אַרְבָּעִים יוֹם בִּלְבָד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִצְטַעַרְתָּ, חַיֶּיךָ אֵין אַתָּה מַפְסִיד, בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא הָיוּ אֶלָּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בִּלְבָד, עַכְשָׁו שֶׁנִּצְטַעַרְתָּ, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ הֲלָכוֹת מִדְרָשׁוֹת וְאַגָּדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כז): כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לָמָּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתָב לְךָ, וְהָכְתִיב (שמות לב, טז): וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, וּכְתִיב (דברים י, ד): וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּתָב לְךָ תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים שֶׁיִּהְיוּ בִּכְתָב, אֲבָל הֲלָכוֹת וּמִדְרָשׁ וְאַגָּדוֹת וְהַתַּלְמוּד יִהְיוּ עַל פֶּה, כֵּיוָן שֶׁיָּדַע משֶׁה, הִתְחִיל אוֹמֵר: טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי, (תהלים קיט, עב): טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ.

ח דָּבָר אַחֵר, מִנַּיִן הָיָה משֶׁה יוֹדֵעַ כַּמָּה יָמִים עָשָׂה, כְּתִיב (שמות לד, כח): וַיְהִי שָׁם עִם ה’ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וּמִנַּיִן שֶׁאֵין לְמַעְלָה לַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, יב): גַּם חשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָֹּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה, וּמִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, י): וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים, וּכְתִיב (שמות ט, ט): וָאֵשֵׁב בָּהָר, אֱמֹר מֵעַתָּה בְּשָׁעָה שֶׁמְדַבֵּר עִמּוֹ הָיָה עוֹמֵד, וּבְשָׁעָה שֶׁמִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה מַה שֶּׁלָּמַד, נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר, וָאֵשֵׁב בָּהָר, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר לוֹ לְמֹד תּוֹרָתְךָ, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה, וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר (תהלים יט, ג): יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר.

ט דָּבָר אַחֵר, כְּתָב לְךָ, כָּל הַצַּדִּיקִים בָּאוּ בְּאֻמָּנִיּוּת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (שיר השירים ז, ב): מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן בָּא בְּאֻמָּנִיּוֹת (בראשית יח, כג): וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם. וְכֵן דָוִד אוֹמֵר (תהלים לב, ה): חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ, בַּתְּחִלָּה עָשָׂה אוֹתוֹ חֵטְא אֶחָד וְעָוֹן אֶחָד, וּלְבַסּוֹף אָמַר (תהלים לב, ה): וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָּה. וְכֵן משֶׁה קִטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, לא): אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה, כְּשֶׁרָאוּ מַלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶׁהוּא מְקַטְרֵג אוֹתָן, אָמְרוּ לֹא יִהְיֶה לָנוּ עֵסֶק לְקַטְרֵג, כָּל יָמִים שֶׁזֶּה מְקַטְרֵג יִפְּלוּ בְּיַד זֶה, שֶׁלֹא יַעַמְדוּ אֲבוֹתֵיהֶם עָלֵינוּ לָמָּה קִטְרַגְתֶּם אֶת בָּנֵינוּ, נִסְתַּלְּקוּ מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. כְּשֶׁרָאָה משֶׁה שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ, אָמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות לב, לב): וְעַתָּה אִם תִּשָֹּׂא חַטָּאתָם, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַתָּ, לִי הִיא, וַיְדַבֵּר ה’ אֶל משֶׁה, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִם הֵם כָּלִים מָה אֲנִי עוֹשֶׂה בְּתוֹרָתֶךָ, לְכָךְ אָמַר (שמות לב, לב): אִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ.

דָּבָר אַחֵר, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָמָּה אַתָּה כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם לֹא שֶׁעָשׂוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לֹא צִוִּיתָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדִבּוּר שֵׁנִי לֹא אָמַרְתִּי (שמות כ, ג): לֹא יִהְיֶה לְךָ, אָמַר לְפָנָיו, לֹא צִוִּיתָ אוֹתָם, לִי צִוִּיתָ, שֶׁמָּא אָמַרְתָּ לָהֶם לֹא יִהְיֶה לָכֶם, לִי צִוִּיתָ, אִם עָשִׂיתִי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ. כְּשֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם אָמַר בִּשְׁבִילְךָ אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

דָּבָר אַחֵר, כְּתָב לְךָ, הִתְחִילוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה נוֹתֵן רְשׁוּת לְמשֶׁה שֶׁיִּכְתֹּב מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, אֲנִי הוּא שֶׁכָּתַבְתִּי וְנָתַתִּי לָכֶם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַס וְשָׁלוֹם שֶׁמּשֶׁה עוֹשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ עוֹשֶׂה נֶאֱמָן הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ז): לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא.

   

Add Your Comment