פרק י – משנה א

הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה נוֹהֲגִין בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת, בְּחֻלִּין אֲבָל לֹא בְמֻקְדָּשִׁין. שֶׁהָיָה בַדִּין, וּמָה אִם הַחֻלִּין, שֶׁאֵינָן חַיָּבִין בְּחָזֶה וָשׁוֹק, חַיָּבִין בַּמַּתָּנוֹת, קָדָשִׁים שֶׁחַיָּבִין בְּחָזֶה וָשׁוֹק, אֵינוֹ דִין שֶׁחַיָּבִין בַּמַּתָּנוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר {א} (ויקרא ז), וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם, אֵין לוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן:

 ר”ע מברטנורה  הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם. בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי בְּחֻלִּין אֲבָל לֹא בְמֻקְדָּשִׁין, תָּנֵי לְכֻלְּהוּ: בִּפְנֵי הַבַּיִת. בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם: וָאֶתֵּן אֹתָם. בְּחָזֶה וָשׁוֹק כְּתִיב. אוֹתָם מִעוּט הוּא, חָזֶה וָשׁוֹק אִין מִידִי אַחֲרִינָא לֹא: (ר”ע מברטנורה).

 עיקר תוי”ט  {א} תַּלְמוּד לוֹמַר כוּ’. וְאִי לָאו קַל וָחֹמֶר לֹא הֲוָה צָרִיךְ קְרָא, אַף עַל גַּב דִּסְתָמָא כְּתִיב דְּמַשְׁמַע בֵּין חֻלִּין בֵּין מֻקְדָּשִׁין דַּהֲוָה אֲמֵינָא דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ, בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בְּחֻלִּין, דִּכְתִיב לְעֵיל מֵהַאי קְרָא גֵּז צֹאנְךָ, וְרֵאשִׁית הַגֵּז אֵינוֹ נוֹהֵג בְּמֻקְדָּשִׁין. תּוֹסָפוֹת: (עיקר תוי”ט).

 רמב”ם  הזרוע והלחיים והקיבה נוהגין בארץ כו’: הראייה מן אותם שהוא מיעוט לאלו והוא שמקיש לעניינים אחרים רוצה לומר חזה ושוק: (רמב”ם)


פרק י – משנה ב

כָּל הַקֳּדָשִׁים {ב} שֶׁקָּדַם מוּם קָבוּעַ לְהֶקְדֵּשָׁן וְנִפְדּוּ, חַיָּבִין בַּבְּכוֹרָה וּבַמַּתָּנוֹת, וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין {ד}, לְהִגָּזֵז {ה} וּלְהֵעָבֵד, וּוְלָדָן וַחֲלָבָן מֻתָּר לְאַחַר פִּדְיוֹנָן, וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ פָּטוּר {ו}, וְאֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה, וְאִם מֵתוּ יִפָּדוּ, חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר. כֹּל שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן אֶת מוּמָן, אוֹ מוּם עוֹבֵר לְהֶקְדֵּשָׁן, וּלְאַחַר מִכָּאן נוֹלַד לָהֶם מוּם קָבוּעַ וְנִפְדּוּ, פְּטוּרִין מִן הַבְּכוֹרָה וּמִן הַמַּתָּנוֹת {ח}, וְאֵינָן יוֹצְאִין לְחֻלִּין לְהִגָּזֵז וּלְהֵעָבֵד, וּוְלָדָן וַחֲלָבָן אָסוּר לְאַחַר פִּדְיוֹנָן, וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ חַיָּב, וְעוֹשִׂין תְּמוּרָה, וְאִם מֵתוּ, יִקָּבֵרוּ:

 ר”ע מברטנורה  כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁקָּדַם מוּם קָבוּעַ לְהֶקְדֵּשָׁן. הֲרֵי הֵן כְּמַקְדִּישׁ עֵצִים וַאֲבָנִים לִדְמֵיהֶן, וְאֵין בָּהֶן קְדֻשַּׁת הַגּוּף: וְנִפְדּוּ חַיָּבִין בַּבְּכוֹרָה. אִם יָלְדוּ לְאַחַר שֶׁנִּפְדּוּ. אֲבָל קֹדֶם פִּדְיוֹן לֹא, דִּקְדֻשַּׁת דָּמִים מַדְחָה מִן הַבְּכוֹרָה {ג}, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עַל קְדֻשָּׁה: וּוְלָדָן וַחֲלָבָן מֻתָּר לְאַחַר פִּדְיוֹנָן. אֲבָל מַקְדִּישׁ תְּמִימִים וְנַעֲשׂוּ בַעֲלֵי מוּמִין וְנִפְדּוּ, וְלָדָן אָסוּר כְּדִלְקַמָּן. וּבֵין רֵישָׁא דְקָתָנֵי מֻתָּר וּבֵין סֵיפָא דְקָתָנֵי אָסוּר מַיְרֵי כְּגוֹן דְּאִיעַבַּר לִפְנֵי פִדְיוֹנוֹ וְאִתְיַלִּיד לְאַחַר פִּדְיוֹנוֹ. וַחֲלָבָן נַמִּי דְּמַקְדִּישׁ תְּמִימִים וְנִפְדּוּ נַפְקָא לָן דְּאָסוּר דִּכְתִיב בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁנִּפְדּוּ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר, תִּזְבַּח וְלֹא גִיזָה, וְאָכַלְתָּ וְלֹא לִכְלָבֶיךָ, בָּשָׂר וְלֹא חָלָב: וְאֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה. אֲפִלּוּ קֹדֶם פִּדְיוֹנָן. טוֹב מֵעִקָּרָא עוֹשֶׂה תְמוּרָה וַאֲפִלּוּ נַעֲשָׂה רַע אַחַר שֶׁהִקְדִּישׁוֹ, אֲבָל רַע מֵעִקָּרוֹ אֵינוֹ עוֹשֶׂה תְמוּרָה: וְאִם מֵתוּ יִפָּדוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין אֶלָּא לַכְּלָבִים {ז}, וַאֲנַן קַיְמָא לָן דְּאֵין פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לַכְּלָבִים, הָנֵי כְּעֵצִים בְּעַלְמָא נִינְהוּ וְלֹא נָחִית לְהוּ קְדֻשַּׁת הַגּוּף: חוּץ מִן הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר. דְּאַף עַל גַּב דְּקָדַם מוּמָן לְהֶקְדֵּשָׁן, חָלָה עֲלֵיהֶן קְדֻשָּׁה גְמוּרָה לְכָל דִּבְרֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁאֵין כְּשֵׁרִים לִקָּרֵב, דִּבְכוֹר בָּרֶחֶם תָּלָה רַחֲמָנָא, לֹא שְׁנָא תָּם וְלֹא שְׁנָא בַּעַל מוּם קַדִּישׁ, תָּם קָרֵב, וּבַעַל מוּם נֶאֱכָל לַכֹּהֵן בְּמוּמוֹ. וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה נַמִּי כְּתִיב בֵּיהּ (וַיִּקְרָא כז) הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹדֶשׁ לַה’ לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע. טוֹב תָּם, רַע בַּעַל מוּם: אוֹ מוּם עוֹבֵר. קוֹדֵם לְהֶקְדֵּשָׁן, דְּמוּם עוֹבֵר כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי: פְּטוּרִים מִן הַבְּכוֹרָה. דִּכְתִיב בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁנִּפְדּוּ כַּצְּבִי וְכָאַיָּל, מַה צְּבִי וְאַיָּל פְּטוּרִים מִן הַבְּכוֹרָה, דְּהָא כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנֶךָ כְּתִיב (דְּבָרִים טו), אַף פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁנִּפְדּוּ אֲפִלּוּ יָלְדוּ לְאַחַר שֶׁנִּפְדּוּ פְּטוּרִים מִן הַבְּכוֹרָה: וּמִן הַמַּתָּנוֹת. הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה: וְלָדָן וַחֲלָבָן אָסוּר. בִּדְאִיעַבַּר לִפְנֵי פִדְיוֹנוֹ וְאִתְיַלִּיד לְאַחַר פִּדְיוֹנוֹ מַיְרֵי, כְּדִפְרִישִׁית לְעֵיל. דְּאִי אִיעַבַּר וְאִתְיַלִּיד לְאַחַר פִּדְיוֹנוֹ, וְלַד צְבִי וְאַיָּל הוּא. וְאִי אִתְיַלִּיד לִפְנֵי פִדְיוֹנוֹ, אֲפִלּוּ קָדַם מוּמָן לְהֶקְדֵּשָׁן נַמִּי וְלָדָן אָסוּר {ט}: וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ חַיָּב. וְאַף עַל גַּב דְּאֵינָן רְאוּיִן לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד דְּהָא בַּעֲלֵי מוּמִין נִינְהוּ, וּתְנַן הָרָאוּי לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד {י} חַיָּבִין עָלָיו בַּחוּץ וְשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִפְנִים אֵין חַיָּבִים עָלָיו בַּחוּץ, מוֹקְמִינַן לָהּ לְמַתְנִיתִין בְּדֻקִּין שֶׁבָּעַיִן וְרַבִּי עֲקִיבָא הִיא דְּאָמַר אִם עָלוּ לֹא יֵרְדּוּ, הִלְכָּךְ הוֹאִיל וּבִפְנִים לֹא יֵרְדּוּ, חַיָּבִין עֲלֵיהֶם בַּחוּץ אִם שְׁחָטָן קֹדֶם פִּדְיוֹנָן: וְעוֹשִׂין תְּמוּרָה. קֹדֶם פִּדְיוֹנָן. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כז) טוֹב בְּרַע אוֹ רַע בְּטוֹב: וְאִם מֵתוּ. מֵעַצְמָן: יִקָּבֵרוּ. דְּאֵין פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לַכְּלָבִים: (ר”ע מברטנורה).

 עיקר תוי”ט  {ב} כָּל כוּ’. לָאו בְּקָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת אַיְרֵי, אֶלָּא בְּהִקְדִּישָׁן לַמִּזְבֵּחַ לִדְמֵיהֶן כוּ’. וְאַף עַל פִּי שֶׁעוֹבֵר כְּשֶׁמַּקְדִּישׁ בַּעַל מוּם לַמִּזְבֵּחַ, מִכָּל מָקוֹם אַשְׁמְעִינַן דִּינוֹ. תּוֹסָפוֹת: {ג} רַשִׁ”י. וּבַגְּמָרָא דִבְכוֹרוֹת גָּרְסִינַן נַמִּי וּמִן הַמַּתָּנוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ד} וְיוֹצְאִין כוּ’. לְאַחַר פִּדְיוֹנָן. כֵּיוָן דִּקְדֻשַּׁת דָּמִים לַמִּזְבֵּחַ נִינְהוּ דְּמִחַלְּפָא בִּקְדֻשַּׁת הַגּוּף לַמִּזְבֵּחַ, גָּזְרוּ בְּהוּ רַבָּנָן. אִי נַמִּי דְּקָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת נַמִּי אֲסִירֵי בְּגִיזָה וַעֲבוֹדָה. גְּמָרָא. וְעוֹד קָאָמַר הָתָם דְּמִדְּרַבָּנָן הוּא בְּקָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת: {ה} לְהִגָּזֵז. דְּאִלּוּ תְּמִימִים וְנִפְדּוּ, כְּתִיב תִּזְבַּח וְלֹא גִיזָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ו} פָּטוּר. אֲפִלּוּ קֹדֶם פִּדְיוֹן. וַאֲפִלּוּ הֲוֵי מוּמָן קַל כְּגוֹן דֻּקִּין שֶׁבָּעַיִן דִּלְגַבֵּי קָדָשִׁים מִחַיַּב הַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ כְּדִלְקַמָּן. הָכָא פָּטוּר מִשּׁוּם דְּלֹא חָלָה עֲלֵיהֶן מִתְּחִלָּה קְדֻשָּׁה. רַשִׁ”י: {ז} וְאַשְׁמְעִינַן נַמִּי דְּלֹא בָעֵי הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה. רַשִׁ”י: {ח} הַמַּתָּנוֹת. בִּגְמָרָא דִבְכוֹרוֹת יָלֵיף לְהוּ: {ט} פֵּרֵשׁ רַשִׁ”י, אָסוּר בַּהֲנָאָה בְּלֹא פְדִיָּה, וּמִקְרָב לֹא קָרְבֵי, דְּמִכֹּחַ קְדֻשָּׁה דְחוּיָה אָתֵי, דְּאִמָּם לֹא הֻקְדְּשָׁה לַמִּזְבֵּחַ. אַךְ תְּמֵהַנִי דְּמִנֵּיהּ וּבֵיהּ הֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ דְּאִי אִתְיַלַּד לִפְנֵי פִדְיוֹנוֹ מִקְדַּשׁ נַמִּי קַדִּישׁ, דְּהָכִי אִיתָא בַגְּמָרָא שָׁם. וּמַפִּיק לֵיהּ מִקְּרָא: {י} עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי רֵישׁ פֶּרֶק ה’: (עיקר תוי”ט).

 רמב”ם  כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדישן ונפדו כו’: כל הענין הזה מבואר [ונגלה] ועוד יתבארו דיני כל עיקר מאלו הדינים ופירושו בפ’ ב’ מבכורות: (רמב”ם)

Add Your Comment