פרשה לג

א וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ד, ב): כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ, אַל תַּעֲזֹבוּ אֶת הַמִּקָּח שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם, יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁלּוֹקֵחַ מִקָּח, יֵשׁ בּוֹ זָהָב אֵין בּוֹ כֶסֶף, יֵשׁ בּוֹ כֶסֶף אֵין בּוֹ זָהָב, אֲבָל הַמִּקָּח שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם יֵשׁ בּוֹ כֶסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב, ז): אִמְרוֹת ה’ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף. יֵשׁ בּוֹ זָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב. יֵשׁ אָדָם לוֹקֵחַ שָׂדוֹת אֲבָל לֹא כְרָמִים, כְּרָמִים וְלֹא שָׂדוֹת, אֲבָל הַמִּקָּח הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ שָׂדוֹת וְיֵשׁ בּוֹ כְּרָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים. יֵשׁ לְךָ אָדָם לוֹקֵחַ מִקָּח וּבְנֵי אָדָם אֵינָן יוֹדְעִין מַהוּ, אֲבָל מִשְֹּׂכַר הַסַּרְסוּר נִתְוַדַּע מַה לָּקַח. כָּךְ הַתּוֹרָה אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה הִיא, אֶלָּא מִשָֹּׂכָר שֶׁלָּקַח משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כט): וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ. וְיֵשׁ לְךָ מִקָּח שֶׁמִּי שֶׁמְּכָרוֹ נִמְכָּר עִמּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, מָכַרְתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי, כִּבְיָכוֹל נִמְכַּרְתִּי עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בַּת יְחִידָה, בָּא אֶחָד מִן הַמְּלָכִים וּנְטָלָהּ, בִּקֵּשׁ לֵילֵךְ לוֹ לְאַרְצוֹ וְלִטֹּל לְאִשְׁתּוֹ. אָמַר לוֹ: בִּתִּי שֶׁנָּתַתִּי לְךָ יְחִידִית הִיא, לִפְרשׁ מִמֶּנָּה אֵינִי יָכוֹל, לוֹמַר לְךָ אַל תִּטְלָהּ אֵינִי יָכוֹל לְפִי שֶׁהִיא אִשְׁתֶּךָ, אֶלָּא, זוֹ טוֹבָה עֲשֵׂה לִי, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ קִיטוֹן אֶחָד עֲשֵׂה לִי, שֶׁאָדוּר אֶצְלְכֶם, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַנִּיחַ אֶת בִּתִּי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, לִפְרשׁ הֵימֶנָּה אֵינִי יָכוֹל, לוֹמַר לָכֶם אַל תִּטְלוּהָ אֵינִי יָכוֹל, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים בַּיִת אֶחָד עֲשׂוּ לִי שֶׁאָדוּר בְּתוֹכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ.

ב דָּבָר אַחֵר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים סח, יט): עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי, כָּל עִלּוּיֶיךָ לֹא הָיָה אֶלָּא מִן הַמָּרוֹם, עָלִיתָ לַמָּרוֹם, (שמות יט, ג): וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, (שמות כ, כא): וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל. שָׁבִיתָ שֶׁבִי, מֶלֶךְ בְּשָׁעָה שֶׁחֲיָלוֹתָיו נִשְׁבִּים הוּא מֵצַר, תֹּאמַר אַף כָּאן כָּךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים סח, יט): לָקַחְתָּ. וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם מוֹכֵר הוּא מֵצַר, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים סח, יט): מַתָּנוֹת בָּאָדָם, אָמַר לָהֶם כָּךְ אֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ מַתָּנָה נְתַתִּיהָ לָכֶם. (תהלים סח, יט): אַף סוֹרְרִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, מָה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אוֹמְרִין שֶׁאֵינִי חוֹזֵר עִמָּהֶם עַל שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, יב): סָרוּ מַהֵר, אֲפִלּוּ סוֹרְרִים הֵן אֵינִי מַנִּיחַ אוֹתָם וְעִמָּהֶם אֲנִי דָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: אַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים.

ג דָּבָר אַחֵר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ה, ב): אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֲנִי יָשַׁנְתִּי לִי מִן הַקֵּץ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עג, כו): צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם. אֲנִי יְשֵׁנָה מִן הַמִּצְווֹת, אֲבָל זְכוּת אֲבוֹתַי עוֹמֶדֶת לִי וְלִבִּי עֵר. אֲנִי יְשֵׁנָה מִמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְלִבִּי עֵר, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְתִּיק עָלַי, הֱוֵי: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. (שיר השירים ה, ב): פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי, עַד מָתַי אֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּלֹא בַּיִת, (שיר השירים ה, ב): שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל, אֶלָּא עֲשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ שֶׁלֹא אֶהְיֶה בַּחוּץ.

ד דָּבָר אַחֵר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַח (דברי הימים א כט, יא): לְךָ ה’ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וגו’ כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אַתָּה מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָן בָּרָא לְמַטָּן. לְמַעְלָן זְבוּל וַעֲרָפֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, טו): וּרְאֵה מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ, עֲרָפֶל (שמות כ, יח): וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל, וּכְתִיב (איוב כב, יג): הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּוֹט. לְמַטָּן (מלכים א ח, יב): אָז אָמַר שְׁלֹמֹה ה’ אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל, וּכְתִיב (מלכים א ח, יג): בָּנֹה בָּנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ. לְמַעְלָן (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ. לְמַטָּן (שמות כו, טו): עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים. לְמַעְלָן כְּרוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לז, טז): ישֵׁב הַכְּרֻבִים, לְמַטָּן (שמות כה, כ): וְהָיוּ הַכְּרוּבִים. לְמַעְלָן (יחזקאל א, כ): וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְֹּׂאוּ לְעֻמָּתָם. לְמַטָּן (מלכים א ז, לג): וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה, וְכֵן (יחזקאל א, טו): וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ. לְמַעְלָן (תהלים יא, ד): ה’ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ. לְמַטָּן (שמואל א א, ט): הֵיכַל ה’. לְמַעְלָן (תהלים סח, יג): מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן. לְמַטָּן (שמות יב, מא): יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה’. לְמַעְלָן (בראשית א, ו): יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם. לְמַטָּן (שמות כו, לג): וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם. לְמַעְלָן (דברי הימים א כט, כג): כִּסֵּא ה’. לְמַטָּן (ירמיה יז, יב); כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ. לְמַעְלָן (איוב כה, ג): הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו. לְמַטָּן (שמואל ב ד, ב): וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים שָׂרֵי גְדוּדִים. לְמַעְלָן (בראשית טו, ה): וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים. לְמַטָּן (דברים א, י): וְהִנְכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב. לְמַעְלָן (יחזקאל ט, יא): וְהִנֵּה הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים. לְמַטָּן (ויקרא טז, ד): כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ. לְמַעְלָן (תהלים לד, ח): חֹנֶה מַלְאַךְ ה’, וּלְמַטָּן (מלאכי ב, ז): כִּי מַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת הוּא. לְמַעְלָן (ישעיה ו, ז): בְּמֶלְקָחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, וּלְמַטָּן (שמות כ, כד): מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי. לְמַעְלָן (ישעיה מ, כב): וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָּׁבֶת. לְמַטָּן (במדבר כד, ה): מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב. לְמַעְלָן (תהלים קד, ב): נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה, וּלְמַטָּן (שמות כו, א): עֶשֶׂר יְרִיעֹת. לְמַעְלָן (דניאל ב, כב): וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא. לְמַטָּן (שמות כז, כ): שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁחֲבִיבִין כָּל מַה שֶּׁלְּמַטָּן מִשֶּׁל לְמַעְלָן, תֵּדַע לָךְ שֶׁהִנִּיחַ מַה שֶּׁלְּמַעְלָן וְיָרַד בְּשֶׁלְּמַטָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, הֱוֵי: כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְאוֹמֵר (חגי ב, ח): לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב אָמַר ה’ צְבָאוֹת.

ה דָּבָר אַחֵר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כב, א): נִבְחַר שֵׁם מֵעשֶׁר רָב, נִבְחַר שְׁמוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג): לוּלֵי משֶׁה בְּחִירוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לג, יז): וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם, מֵעָשְׁרוֹ שֶׁל קֹרַח, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, יג): חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַחְתֹּת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לְךָ עשֶׁר אַתָּה מִתְגָּאֶה, נִבְחַר שְׁמוֹ שֶׁל משֶׁה מִכָּל עָשְׁרְךָ שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב, הֱוֵי (משלי כב, א): מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב.

דָּבָר אַחֵר, נִבְחַר שְׁמוֹ שֶׁל פִּנְחָס מִן עָשְׁרוֹ שֶׁל זִמְרִי שֶׁהָיָה נְשִׂיא שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן, וּמֶה עָשָׂה זִמְרִי עָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי כא, כט): הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו, זֶה זִמְרִי, (משלי כא, כט): וְיָשָׁר הוּא יָבִין דַּרְכּוֹ, זֶה פִּנְחָס. וּמָה הֵעֵז זִמְרִי, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁבָּאָה כָּזְבִּי בִּקֵּשׁ לִטְּלָהּ, אָמְרָה לוֹ אֵינִי נִשְׁמַעַת לְךָ שֶׁכֵּן צִוַּנִּי אַבָּא שֶׁלֹא אֶהְיֶה נִשְׁמַעַת אֶלָּא לְמשֶׁה, אָמַר לָהּ אֲנִי גָּדוֹל מִמּשֶׁה שֶׁהוּא מִשֵּׁבֶט ג’ וַאֲנִי מִשֵּׁבֶט ב’, וּרְצוֹנֵךְ לֵידַע שֶׁאֲנִי גָדוֹל מִמּשֶׁה, בְּפָנָיו אֲנִי נוֹטֵל אוֹתָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, ו): וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי משֶׁה, שֶׁהָיָה מַקִּישׁ דְּבָרִים כְּנֶגְדוֹ, אָמַר לוֹ, משֶׁה, זוֹ אֲסוּרָה אוֹ מֻתֶּרֶת, אָמַר לוֹ, אֲסוּרָה הִיא לָךְ, אָמַר לוֹ זִמְרִי, אַתָּה הוּא הַנֶּאֱמָן שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגָּאֶה בְּךָ וְאוֹמֵר (במדבר יב, ז): לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה, שֶׁאַתָּה אוֹמֵר אֲסוּרָה זוֹ, אַף אִשְׁתְּךָ שֶׁנָּטַלְתָּ אֲסוּרָה הִיא לָךְ, זוֹ מִדְיָנִית וְזוֹ מִדְיָנִית, זוֹ גְּדוֹלָה בַּת אָבוֹת, וְאִשְׁתְּךָ בַּת כֹּמֶר, הֱוֵי: לְעֵינֵי משֶׁה, וּשְׁלֹמֹה צוֹוֵחַ: הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הָיוּ בּוֹכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, ו): וְהֵמָּה בֹכִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה בּוֹכֶה אַתָּה, וְהֵיכָן חָכְמָתְךָ שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר וְהִבְלַעְתָּ לְקֹרַח, וְעַכְשָׁו אַתָּה בּוֹכֶה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת (תהלים עו, ו): אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם. אָמַר לוֹ משֶׁה (משלי כא, ל): אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה’, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ אֲנִי מִי מוּכָן לְדָבָר זֶה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (משלי כא, לא): סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה וְלַה’ הַתְּשׁוּעָה, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי דָּרַשׁ פִּנְחָס בְּעַצְמוֹ, וּמָה אִם הַסּוּס שֶׁהוּא נוֹתֵן נַפְשׁוֹ לְיוֹם מִלְחָמָה אֲפִלּוּ הוּא מֵת הוּא נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל בְּעָלָיו, אֲנִי עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, (במדבר כה, ז): וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר, הִתְחִיל אוֹמֵר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וּמָה אֶעֱשֶׂה אֵינִי יָכוֹל, שְׁנַיִם יְכוֹלִין לְאֶחָד, שֶׁמָּא אֶחָד יָכוֹל לִשְׁנַיִם, עַד שֶׁהוּא נוֹטֵל עֵצָה בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ הַנֶּגֶף נוֹגֵף וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר (משלי כד, י): הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה, (משלי כד, יא): הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת, (משלי כד, יב): כִּי תֹאמַר הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה, אֲנִי מֵעִיד עָלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כד, יב): הֲלֹא תֹכֵן לִבּוֹת הוּא יָבִין. נִכְנַס פִּנְחָס וּמָצָא אוֹתָם שֶׁקְּבָעָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זֶה עִם זֶה וְהָיוּ כְּרוּכִין זֶה בָּזֶה וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהִפָּרֵשׁ עַצְמָן, וְדָקַר שְׁנֵיהֶם דֶּרֶךְ דְּבִיקָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, ח): וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא נִכְנְסוּ שִׁבְטוֹ שֶׁל זִמְרִי, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָגַף אֶת כֻּלָּן, כֵּיוָן שֶׁרָאָה פִּנְחָס אֶת הַנֶּגֶף עָמַד וְהָיָה מִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ל): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, מִיָּד קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה וְאָמַר לוֹ בּוֹא וְאוֹדִיעֲךָ מִי הֶעֱמִיד זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, יא): פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר, לְכָךְ נֶאֱמַר: נִבְחָר שֵׁם מֵעשֶׁר רָב.

דָּבָר אַחֵר, נִבְחָר שְׁמוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי מֵעָשְׁרוֹ שֶׁל הָמָן, אָמַר רַבִּי יֹאשְׁיָה מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ רָשָׁע, הוֹצִיא כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהָיָה לוֹ וְנָתַן לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ: נִבְחָר מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב, נִבְחָר חִנָּהּ שֶׁל אֶסְתֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ב, טו): וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן. כֵּיוָן שֶׁבָּא הָרָשָׁע עִם הַמָּמוֹן אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ (אסתר ג, יא): הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ אַתֶּם מוֹכְרִים שֶׁלִּי עַל שֶׁלִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, נה): כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, וּכְתִיב (חגי ב, ח): לִי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, חַיֶּיךָ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ: הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וגו’, כָּךְ (אסתר ח, א): בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן.

ו דָּבָר אַחֵר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ד, ב): כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּרַבִּי, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מוֹכֵר חֵפֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ הוּא עָצֵב עָלָיו, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וְשָׂמֵחַ, הֱוֵי: לֶקַח טוֹב. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם לוֹקֵחַ חֵפֶץ מֵצַר לְשָׁמְרָהּ, אֲבָל הַתּוֹרָה מְשַׁמֶּרֶת בְּעָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו, כב): בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם לוֹקֵחַ חֵפֶץ מִן הַשּׁוּק שֶׁמָּא יָכוֹל לִקְנוֹת בְּעָלָיו, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם כִּבְיָכוֹל לִי אַתֶּם לוֹקְחִים, הֱוֵי: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה.

ז דָּבָר אַחֵר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לג, ד): תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה, דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלָאי תרי”ג מִצְווֹת נִתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי משֶׁה, שֶׁכֵּן מִנְיַן תּוֹרָה, וְאִם תֹּאמַר אֵינָן אֶלָּא תרי”א וּשְׁתַּיִם הֵיכָן הֵם, אֶלָא אָמְרֵי רַבָּנָן אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ, מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמָעוּם, וְתרי”א אָמַר לָהֶם משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה וגו’, אַל תִּקְרֵי מוֹרָשָׁה אֶלָא יְרֻשָּׁה, יְרֻשָּׁה הִיא לְיִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁנִּשְׁבָּה כְּשֶׁהוּא קָטָן לִמְדִינַת הַיָּם, אֲפִלּוּ לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים אֵינוֹ בּוֹשׁ מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹמֵר לִירֻשַּׁת אֲבוֹתַי אֲנִי חוֹזֵר, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא פּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה וְהָלַךְ וְהִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, אֲפִלּוּ לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים הוּא מְבַקֵּשׁ לַחֲזֹר אֵינוֹ בּוֹשׁ, מִפְנֵי שֶׁאוֹמֵר לִירוּשַׁת אֲבוֹתַי אֲנִי חוֹזֵר.

דָּבָר אַחֵר, מוֹרָשָׁה, אַל תְּהִי קוֹרֵא מוֹרָשָׁה אֶלָּא מְאֹרָסָה, מָה חָתָן זֶה כָּל זְמַן שֶׁלֹא נָשָׂא אֲרוּסָתוֹ הוּא הֲוָה פְּרָאדוּרָן לְבֵית חָמִיו, מִשֶּׁנְּשָׂאָהּ הֲרֵי אָבִיהָ בָּא אֶצְלָהּ. כָּךְ עַד שֶׁלֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל (שמות יט, ג): וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, מִשֶּׁנִּתְּנָה תּוֹרָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.

דָּבָר אַחֵר, אַל תְּהִי קוֹרֵא מוֹרָשָׁה אֶלָּא מְאֹרָסָה, מְלַמֵּד שֶׁהַתּוֹרָה אֲרוּסָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, כא): וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וּמִנַּיִן שֶׁהוּא כְּאֵשֶׁת אִישׁ לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו, כז כט): הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָֹּׂרַפְנָה, אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה, כֵּן הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ.

ח דָּבָר אַחֵר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה עַל עִסְקֵי הַמִּשְׁכָּן, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יְכוֹלִין הֵם יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹתוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ב): מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ. אָמְרוּ רַבָּנָן, אַף בַּמָּן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל הָיוּ יוֹרְדוֹת בּוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְהָיוּ הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶן בָּאִין וּמְלַקְּטִים אוֹתָן וְהָיוּ גּוֹנְזִין אוֹתָן, תֵּדַע שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לו, ג): וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, וְכִי בַּבֹּקֶר הָיוּ מְבִיאִין בַּצָּהֳרַיִם לֹא הָיוּ מְבִיאִים, אֶלָּא מִמַּה שֶּׁהָיָה הַמָּן מוֹרִיד לָהֶם הֵבִיאוּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לה, כז): וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ, (שמות כה, ג): וְזֹאת הַתְּרוּמָה, אָמַר רַבִּי טַבְיוֹמֵי בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, קָרָא לְבָנָיו, אָמַר לָהֶם הֱיוּ יוֹדְעִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לוֹמַר לִבְנֵיכֶם לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן, אֶלָּא יִהְיוּ כָּל צְרָכָיו מוּכָנִים בְּיֶדְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מח, כא): וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם, וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ כְּשֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ חַי לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם בָּנָיו, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם עָתִיד הוּא לוֹמַר לָכֶם (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, וְהוּא יוֹרֵד וּמַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהִתְקִינוּ עַצְמָן לַדְּבָרִים, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁשָּׁכְחוּ, וּכְשֶׁבָּא משֶׁה וְעָשׂוּ הַמִּשְׁכָּן, יֵשׁ מֵהֶם שֶׁהֵבִיאוּ מֵעַצְמָן, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁלֹא הֵבִיאוּ אֶלָּא מִמַּה שֶׁהָיָה מֻנָּח בְּיָדוֹ, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (שמות לה, כג): וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן, וְאוֹמֵר (שמות לה, כד): וְכָל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים.

   


פרשה לד

א וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לז, כג): שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ, אָמַר רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל צְרִיכִין אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְאִיּוֹב שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָמַר אֱלִיהוּא בָּא הוּא וְהוֹסִיף עַל דְּבָרָיו, אָמַר אִיּוֹב לַחֲבֵרָיו מָה אַתֶּם סוֹבְרִים שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֲמַרְתֶּם הוּא כָּל שִׁבְחוֹ, מִי יוּכַל לְסַפֵּר כָּל שְׁבָחָיו וּגְבוּרוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתֶּם (איוב כו, יד): הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָיו, בָּא אֱלִיהוּא וְאָמַר: שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ, מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ הַפָּסוּק הַזֶּה אוֹמֵר שֶׁמָּא חֵרוּפִים הוּא, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא כָּךְ אָמַר אֱלִיהוּא לֹא מָצִינוּ כֹּחַ גְּבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם בְּרִיּוֹתָיו, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בְּטַרְחוּת עִם בְּרִיּוֹתָיו, לֹא בָּא עַל הָאָדָם אֶלָּא לְפִי כֹּחוֹ, אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל אִלּוּ הָיָה בָּא עֲלֵיהֶם בְּחֹזֶק כֹּחוֹ, לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲמֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה, כב): אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ וגו’. אֶלָּא לֹא בָּא עֲלֵיהֶם אֶלָּא לְפִי כֹּחָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, ד): קוֹל ה’ בַּכֹּחַ, בְּכֹחוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא בַּכֹּחַ, לְפִי כֹחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

דָּבָר אַחֵר, שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה עֲשֵׂה לִי מִשְׁכָּן, הִתְחִיל מַתְמִיהַּ וְאוֹמֵר כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְהוּא אוֹמֵר עֲשֵׂה לִי מִשְׁכָּן, וְעוֹד הָיָה מִסְתַּכֵּל וְרָאָה שֶׁשְּׁלֹמֹה עוֹמֵד וּבוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא גָּדוֹל מִן הַמִּשְׁכָּן, וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (מלכים א ח, כז): כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ, אָמַר משֶׁה וּמַה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִן הַמִּשְׁכָּן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר כֵּן, מִשְׁכָּן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְכָךְ אָמַר משֶׁה (תהלים צא, א): ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר הוּא עֶלְיוֹן עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו, מַהוּ (תהלים צא, צ): בְּצֵל שַׁדַּי, בְּצֵל אֵל, בְּצֵל רַחוּם, בְּצֵל חַנּוּן, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בְּצֵל שַׁדַּי, בְּצֵל שֶׁעָשָׂה בְּצַלְאֵל, לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה סָבוּר כָּךְ אֲנִי סָבוּר, אֶלָּא כ’ קֶרֶשׁ בַּצָּפוֹן וְכ’ בַּדָּרוֹם וְח’ בַּמַעֲרָב, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵרֵד וַאֲצַמְצֵם שְׁכִינָתִי בְּתוֹךְ אַמָּה עַל אַמָּה.

ב דָּבָר אַחֵר, וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, מִיָּד וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים, מַה הַתּוֹרָה קָדְמָה לַכֹּל, כָּךְ בְּמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן הִקְדִּים אֶת הָאָרוֹן לְכָל הַכֵּלִים, מָה הָאוֹר קָדַם לְכָל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, דִּכְתִיב (בראשית א, ג): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, וְאַף בַּמִּשְׁכָּן בַּתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת אוֹר, דִּכְתִיב (משלי ו, כג): כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, קָדְמוּ מַעֲשֶׂיהָ לְכָל הַכֵּלִים.

דָּבָר אַחֵר, וְעָשׂוּ אֲרוֹן, מִפְּנֵי מַה בְּכָל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה כְּתִיב: וְעָשִׂיתָ, וּבָאָרוֹן כְּתִיב: וְעָשׂוּ אֲרוֹן, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שָׁלוֹם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבוֹאוּ הַכֹּל וְיַעַסְקוּ בָּאָרוֹן כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ כֻּלָּם לַתּוֹרָה.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי (משנה אבות ד-יג): שְׁלשָׁה כְּתָרִים הֵם, כֶּתֶר מַלְכוּת וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר תּוֹרָה. כֶּתֶר מַלְכוּת, זֶה הַשֻׁלְחָן, דִּכְתִיב בּוֹ (שמות כה, כד): זֵר זָהָב סָבִיב. כֶּתֶר כְּהֻנָּה, זֶה הַמִּזְבֵּחַ, דִּכְתִיב בּוֹ (שמות ל, ג): זֵר זָהָב סָבִיב. וְכֶתֶר תּוֹרָה זֶה הָאָרוֹן, דִּכְתִיב בּוֹ (שמות כה, יא): זֵר זָהָב. לָמָּה נִכְתָּבִים זָר וְנִקְרָאִים זֵר, אֶלָּא לוֹמַר לָךְ אִם אָדָם זוֹכֶה נַעֲשִׂים לוֹ זֵר, וְאִם לָאו זָר. וּמִפְּנֵי מָה בְּכֻלָּן כְּתִיב (שמות כה, כד) (שמות ל, ג): וְעָשִׂיתָ לוֹ, וּבָאָרוֹן כְּתִיב (שמות כה, יא): וְעָשִׂיתָ עָלָיו, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכֶּתֶר תּוֹרָה מְעֻלָּה יוֹתֵר מִכֻּלָּן, זָכָה אָדָם לַתּוֹרָה כְּאִלּוּ זָכָה לְכֻלָּן.

ג דָּבָר אַחֵר, וְעָשׂוּ אֲרוֹן, מַה כְּתִיב לְמַעְלָן (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אַתֶּם צֹאנִי וַאֲנִי רוֹעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, יא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, וַאֲנִי רוֹעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ב): רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה, עֲשׂוּ דִּיר לָרוֹעֶה שֶׁיָּבוֹא וְיִרְעֶה אֶתְכֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. אַתֶּם כֶּרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, ז): כִּי כֶרֶם ה’ צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי שׁוֹמֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכא, ד): הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, עֲשׂוּ סֻכָּה לַשּׁוֹמֵר שֶׁיִּשְׁמֹר אֶתְכֶם. אַתֶּם בָּנִים וַאֲנִי אֲבִיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה’ אֱלֹהֵיכֶם, וַאֲנִי אֲבִיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, ח): כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב, כָּבוֹד לַבָּנִים כְּשֶׁהֵן אֵצֶל אֲבִיהֶם, וְכָבוֹד לָאָב כְּשֶׁהוּא אֵצֶל בָּנָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי יז, ו): עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים, עֲשׂוּ בַּיִת לָאָב שֶׁיָּבוֹא וְיִשְׁרֶה אֵצֶל בָּנָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ.

   


פרשה לה

א וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קד, טז): יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה’ אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע, הַרְבֵּה בְּרִיּוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ וְלֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן וּגְנָזָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הָעוֹלָם, וְאֵיזֶה זֶה אוֹר שֶׁנִּבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן, דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן הָאוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן אָדָם צוֹפֶה וּמַבִּיט בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדוֹרוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ וּבְדוֹר הַמַּבּוּל וּבְדוֹר הַפְלָגָה שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מְקֻלְקָלִים, עָמַד וּגְנָזוֹ מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, טו): וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם. וּלְמִי גְנָזוֹ, לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ד): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, מַהוּ כִּי טוֹב, שֶׁהָיָה אוֹרוֹ נָאֶה לָעוֹלָם וְלֹא הָיָה מַזִּיק כַּשֶּׁמֶשׁ הַזֶּה. וְהֵיכָן גְּנָזוֹ בַּגַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צז, יא): אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק, וְהַרְבֵּה בְּרִיּוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם, וְלֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, וְהָיוּ רְאוּיִין לְהִגָּנֵז וְלֹא נִגְנְזוּ מִפְּנֵי כְּבוֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵיזֶה זֶה זָהָב, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ טוֹבָה גְדוֹלָה חָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָמוֹ בַּזָּהָב, יֵשׁ אָדָם פּוֹרֵט זָהוּב אֶחָד וְהוּא מוֹצִיא מִמֶנּוּ כַּמָּה יְצִיאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, יב): וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב, וּמַהוּ טוֹב טוּבֵיהּ דְּהוּא בְּבֵיתֵיהּ טוּבֵיהּ דְּהוּא בְּלִוְיָיתֵיהּ.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּזָּהָב, וְלָמָּה נִבְרָא בִּשְׁבִיל הַמִּשְׁכָּן וּבִשְׁבִיל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים ג, כה): הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן. שִׁבְעָה זְהָבִים הָיוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, זָהָב טוֹב, זָהָב טָהוֹר, זָהָב שָׁחוּט, זָהָב סָגוּר, זָהָב מְזֻקָּק, זְהַב פַּרְוָיִם, זָהָב מוּפָז. זָהָב טוֹב, כְּמַשְׁמָעוֹ. וְטָהוֹר, שֶׁהָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְכוּר וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם. זָהָב שָׁחוּט, שֶׁהָיָה נִמְשַׁךְ כְּחוּט וְהָיוּ סָכִין בּוֹ כְּשַׁעֲוָה הַנְּתוּנָה עַל גַּבֵּי פִּנְקָס. זָהָב סָגוּר, שֶׁהָיָה סוֹגֵר כָּל הַזְּהָבִים שֶׁהָיוּ שָׁם. זָהָב מְזֻקָּק, שֶׁהָיוּ טוֹחִין בּוֹ אֶת הַכְּתָלִים, וַהֲרֵי כָּתוּב (דברי הימים א כט, ד): כֶּסֶף מְזֻקָּק לָטוּחַ בּוֹ קִירוֹת הַבָּתִּים, לָמָּה קוֹרִין אוֹתוֹ כֶּסֶף, שֶׁהָיָה מַכְסִיף כָּל הַזְּהָבִים שֶׁהָיוּ שָׁם. זָהָב מוּפָז, רַבִּי פַּטְרִיקִי אָחִיו שֶׁל רַבִּי דְרוֹסַאי אוֹמֵר שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לַגָּפְרִית הַזּוֹ שֶׁהִיא מוּצָתָה בָאֵשׁ. זְהַב פַּרְוָיִם, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שֶׁהָיָה דוֹמֶה לְדַם הַפָּרִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה פֵּרוֹת. וְאַף הָאֲרָזִים הָיוּ רְאוּיִן לְהִגָּנֵז וְלֹא נִגְנָזוּ.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, לֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּאֲרָזִים, אֶלָּא לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַמִּשְׁכָּן וּבִשְׁבִיל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, טז): יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה’ אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע, וְאֵין לְבָנוֹן אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, כו): הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי אֲרָזִים הֵם וְאֵין לְךָ מְשֻׁבָּח מִכֻּלָּן אֶלָּא שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, יט): אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן וגו’. וְלָמָּה לֹא נִגְנְזוּ, שֶׁצָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֵן עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת בָּהֶן מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן בַּמָּקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה עֲתִידָה לִשְׁכֹּן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, יז): אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ, וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁשָּׁם צִפֳּרִים הָיוּ מְקַנְּנוֹת, אֶלָּא הַצִּפֳּרִים שֶׁהָיָה כֹּהֵן שׁוֹחֵט וּמַקְרִיב בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּמַהוּ (תהלים קד, יז): חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ, וְכִי חֲסִידָה בַּאֲרָזִים בֵּיתָהּ, וּמַהוּ חֲסִידָה, זֶה כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ח): תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ.

ב דָּבָר אַחֵר, וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים, לָמָּה עֲצֵי שִׁטִּים, לִמֵּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דֶּרֶךְ אֶרֶץ לַדּוֹרוֹת, שֶׁאִם יְבַקֵּשׁ אָדָם לִבְנוֹת בֵּיתוֹ מֵאִילָן עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, אוֹמֵר לוֹ, וּמַה מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ, כְּשֶׁאָמַר לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן, אָמַר, לֹא תָבִיא אֶלָּא מֵאִילָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, אַתֶּם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

ג דָּבָר אַחֵר, וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (שמות כה, מ): וּרְאֵה וַעֲשֵׂה, וְכִי משֶׁה עָשָׂה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַהֲלוֹא כְתִיב (שמות לו, א): וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב, אֶלָּא משֶׁה לְתַלְמוּד וּבְצַלְאֵל לְמַעֲשֶׂה, מִכָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ לִתֵּן שָׂכָר לַמְּעַשֶׂה כָּעוֹשֶׂה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמשֶׁה שֶׁעָשָׂה בְּצַלְאֵל לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְהֶעֱלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ הוּא עֲשָׂאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כא, כט): וּמִשְׁכַּן ה’ אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה בַּמִּדְבָּר.

ד דָּבָר אַחֵר, וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים מִשְׁכָּן, מַהוּ לַמִּשְׁכָּן, אָמַר רַבִּי הוֹשְׁעְיָא, עַל שׁוּם שֶׁהוּא עוֹמֵד לְמַשְׁכֵּן, שֶׁאִם נִתְחַיְבוּ שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה, יְהֵא מִתְמַשְׁכֵּן עֲלֵיהֶן. אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַהֲלוֹא עֲתִידִים הֵם שֶׁלֹא יִהְיֶה לָהֶם לֹא מִשְׁכָּן וְלֹא מִקְדָּשׁ, וּמַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי נוֹטֵל מֵהֶם צַדִּיק אֶחָד וּמְמַשְׁכְּנוֹ בַּעֲדָם, וּמְכַפֵּר אֲנִי עֲלֵיהֶם עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איכה ב, ד): וַיַּהֲרֹג כֹּל מַחֲמַדֵּי עָיִן.

ה דָּבָר אַחֵר, וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (שמות כה, ג): וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת. זָהָב זוֹ בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, לב): הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּי דְהַב טָב. וְכֶסֶף זוֹ מָדַי, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, לב): חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִי כְסַף. נְחשֶׁת זוֹ יָוָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, לב): מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ. אֲבָל בַּרְזֶל אֵין כְּתִיב כָּאן, לֹא בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא בַּמִּשְׁכָּן, לָמָּה, שֶׁנִּמְשַׁל בּוֹ אֱדוֹם, שֶׁהֶחֱרִיבָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. לְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּכָּל הַמַּלְכֻיּוֹת יְקַבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹרוֹן לֶעָתִיד לָבוֹא חוּץ מֵאֱדוֹם, וַהֲרֵי בָּבֶל אַף הִיא הֶחֱרִיבָה אוֹתוֹ, אֶלָּא עַל שֶׁלֹא קִעַקְעָה אוֹתוֹ, אֲבָל אֱדוֹם מַה כְּתִיב בָּהּ (תהלים קלז, ז): הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ, עַד עַכְשָׁיו הַיְסוֹד בָּהּ, לְפִיכָךְ לֹא נִכְתַּב בַּרְזֶל בַּמִּשְׁכָּן וּבַמִּקְדָּשׁ, שֶׁמְשׁוּלִין בּוֹ אֱדוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת עֲתִידִין לְהָבִיא דוֹרוֹן לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וּמִצְרַיִם מְבִיאָה תְּחִלָּה וּכְסָבוּר שֶׁלֹא לְקַבֵּל מֵהֶם, וְאוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַכְסַנְיָא נַעֲשׂוּ לְבָנַי בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, לב): יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים, מִיָּד מְקַבֵּל מֵהֶן. נָשְׂאָה כּוּשׁ קַל וָחֹמֶר וּמַה מִּצְרַיִם שֶׁשִּׁעְבְּדוּ בָּהֶן קִבֵּל מֵהֶם אָנוּ שֶׁלֹא נִשְׁתַּעְבַּדְנוּ בָּהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מִיָּד כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים, מִיָּד כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת שׁוֹמְעוֹת וְהֵן מְבִיאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, לג): מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ שִׁירוּ לֵאלֹהִים, וְאַחַר כָּךְ מַלְכוּת אֱדוֹם נוֹשֵׂאת קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמָהּ וְאוֹמֶרֶת וּמַה הַלָּלוּ שֶׁאֵינָן אֲחֵיהֶם קִבְּלוּ מֵהֶם אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וְאַף הִיא מְבַקֶּשֶׁת לְהָבִיא דּוֹרוֹן לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְאוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים סח, לא): גְּעַר חַיַּת קָנֶה, שֶׁכֻּלָּה חַיָּה מִן הַקָּנֶה.

דָּבָר אַחֵר, גְּעֹר חַיָּה הַדָּרָה בֵּין הַקָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, יד): יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר. (תהלים סח, לב): עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים, אוֹתָהּ שֶׁאוֹכֶלֶת שַׁמְּנָן שֶׁל עַמִּים וּבָאָה בְּכֹחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְאוֹמֵר מֵהֶם אֲנִי, עֵשָׂו בֶּן יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, (תהלים סח, לב): מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף, אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא אָדָם וְכוֹעֶסֶת עָלָיו מַתֶּרֶת אֶת הַפַּס וְנוֹטֶלֶת אֶת הַכֶּסֶף וְהִיא מִתְרַצָּה לוֹ. וּמַהוּ (תהלים סח, לב): בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ, שֶׁהִיא מְפַזֶּרֶת לְיִשְׂרָאֵל מִתַּלְמוּדָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּמְכַנֶּסֶת אוֹתָן בַּמֶּה שֶׁיֵּצֶר הָרַע חָפֵץ בּוֹ.

דָּבָר אַחֵר, בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ, שֶׁפִּזְּרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם.

דָּבָר אַחֵר, בִּזַּר עַמִּים, שֶׁעָשׂוּ אֶת יִשְׂרָאֵל זָרִים לִי, וְהֵם מְבִיאִין קָרְבָּנוֹת.

ו דָּבָר אַחֵר, וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן, אָמַר רַבִּי אָבִין מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אִיקוֹנִין נָאֶה, אָמַר לְבֶן בֵּיתוֹ עֲשֵׂה לִי כְּמוֹתָהּ. אָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אֵיךְ יָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת כְּמוֹתָהּ, אָמַר לוֹ אַתָּה בְּסַמְּמָנֶיךָ וַאֲנִי בִּכְבוֹדִי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, (שמות כה, מ): וּרְאֵה וַעֲשֵׂה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם אֱלוֹהַּ אֲנִי שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּאֵלּוּ, אָמַר לוֹ (שמות כה, מ): כְּתַבְנִיתָם, בִּתְכֵלֶת וּבְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וּכְשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה לְמַעְלָה כָּךְ עֲשֵׂה לְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כו, טו): עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים, כַּנָּתוּן בָּאִיסְטְרַטְיָא שֶׁל מַעְלָה, וְאִם תַּעֲשֶׂה כְּאוֹתָהּ שֶׁל מַעְלָה לְמַטָּה, אֲנִי מֵנִיחַ סַנְקְלִיטִין שֶׁל מַעְלָה וּמַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בֵּינֵיכֶם לְמַטָּה, מַה לְּמַעְלָן (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים, אַף לְמַטָּה עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים, מַה לְּמַעְלָה כּוֹכָבִים, אַף לְמַטָּן כֵּן.

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ קַרְסֵי זָהָב נִרְאִין בַּמִּשְׁכָּן כְּכוֹכָבִים הַנִּרְאִים בָּרָקִיעַ.

Add Your Comment