דף נז – א

הא דמסרג הא דלא מסרג הרואה הונא בחלום נס נעשה לו חנינא חנניא יוחנן נסי נסים נעשו לו הרואה הספד בחלום מן השמים חסו עליו ופדאוהו והני מילי בכתבא העונה יהא שמיה רבא מברך מובטח לו שהוא בן העולם הבא הקורא ק”ש ראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו זכאי לכך המניח תפילין בחלום יצפה לגדולה שנאמר {דברים כח-י} וראו כל עמי הארץ כי שם י”י נקרא עליך וגו’ ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש המתפלל בחלום סימן יפה לו וה”מ דלא סיים הבא על אמו בחלום יצפה לבינה שנאמר {משלי ב-ג} כי אם לבינה תקרא הבא על נערה מאורסה יצפה לתורה שנאמר {דברים לג-ד} תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב אל תקרי מורשה אלא מאורשה הבא על אחותו בחלום יצפה לחכמה שנאמר {משלי ז-ד} אמור לחכמה אחותי את הבא על אשת איש בחלום מובטח לו שהוא בן העולם הבא וה”מ דלא ידע לה ולא הרהר בה מאורתא א”ר חייא בר אבא הרואה חטים בחלום ראה שלום שנאמר {תהילים קמז-יד} השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך הרואה שעורים בחלום סרו עונותיו שנאמר {ישעיה ו-ז} וסר עונך וחטאתך תכופר אמר רבי זירא אנא לא סלקי מבבל לא”י עד דחזאי שערי בחלמא הרואה גפן טעונה בחלום אין אשתו מפלת נפלים שנאמר {תהילים קכח-ג} אשתך כגפן פוריה שורקה יצפה למשיח שנאמר {בראשית מט-יא} אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו הרואה תאנה בחלום תורתו משתמרת בקרבו שנאמר {משלי כז-יח} נוצר תאנה יאכל פריה הרואה רמונים בחלום זוטרי פרי עסקיה כרמונא רברבי רבי עסקיה כרמונא פלגי אם ת”ח הוא יצפה לתורה שנאמר {שיר השירים ח-ב} אשקך מיין הרקח מעסיס רמני ואם ע”ה הוא יצפה למצות שנאמר {שיר השירים ד-ג} כפלח הרמון רקתך מאי רקתך אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון הרואה זיתים בחלום זוטרי פרי ורבי וקאי עסקיה כזיתים וה”מ פרי אבל אילני הויין ליה בנים מרובין שנאמר {תהילים קכח-ג} בניך כשתילי זיתים וגו’ איכא דאמרי הרואה זית בחלום שם טוב יוצא לו שנאמר {ירמיה יא-טז} זית רענן יפה פרי תואר קרא י”י שמך הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה שנאמר {שמות כז-כ} ויקחו אליך שמן זית זך הרואה תמרים בחלום תמו עונותיו שנאמר {איכה ד-כב} תם עונך בת ציון אמר רב יוסף הרואה עז בחלום שנה מתברכת לו עזים שנים מתברכות לו שנאמר {משלי כז-כז} ודי חלב עזים ללחמך הרואה הדס בחלום נכסיו מצליחין לו ואם אין לו נכסים ירושה נופלת לו ממקום אחר אמר עולא ואמרי לה במתניתא תנא והוא דחזא בכנייהו הרואה אתרוג בחלום הדור הוא לפני קונו שנאמר {ויקרא כג-מ} פרי עץ הדר כפות תמרים הרואה לולב בחלום אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים הרואה אווז בחלום יצפה לחכמה שנאמר {משלי א-כ} חכמות בחוץ תרונה והבא עליה הוי ראש ישיבה אמר רב אשי אני ראיתיה ובאתי עליה וסלקית לגדולה הרואה תרנגול בחלום יצפה לבן זכר תרנגולים יצפה לבנים זכרים תרנגולת יצפה לתרביצה נאה וגילה הרואה ביצים בחלום תלויה בקשתו נשתברו נעשית בקשתו וכן אגוזים וכן קשואים וכן כל כלי זכוכית וכן כל הנשברים כאלו הנכנס לכרך נעשו לו חפציו שנאמר {תהילים קז-ל} וינחם אל מחוז חפצם המגלח ראשו בחלום סימן יפה לו ראשו וזקנו לו ולכל משפחתו היושב בעריבה קטנה שם טוב יוצא לו בעריבה גדולה לו ולכל משפחתו וה”מ דמדליה דלויי הנפנה בחלום סימן יפה לו שנאמר {ישעיה נא-יד} מהר צועה להפתח וה”מ דלא קנח העולה לגג בחלום עולה לגדולה ירד יורד מגדולתו אביי ורבא דאמרי תרווייהו כיון שעלה ע”ה הקורע בגדיו בחלום קורעים לו גזר דינו העומד ערום בחלום בבבל עומד בלא חטא בארץ ישראל ערום בלא מצות הנתפש לסרדיוט שמירה נעשית לו נתנוהו בקולר הוסיפו לו שמירה על שמירתו וה”מ בקולר אבל חבלא בעלמא לא הנכנס לאגם בחלום נעשה ראש ישיבה ליער נעשה ראש לבני כלה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע חזו חלמא רב פפא דעייל לאגמא נעשה ראש ישיבה רב הונא בריה דרב יהושע דעייל ליער נעשה ראש לבני כלה איכא דאמרי תרווייהו לאגמא עיילי אלא רב פפא דתלי טבלא נעשה ראש ישיבה רב הונא בריה דרב יהושע דלא תלי טבלא נעשה ראש לבני כלה אמר רב אשי אנא עיילית לאגמא ותלאי טבלא ונבחי בה נבוחי תני תנא קמיה דר”נ בר יצחק המקיז דם בחלום עונותיו מחולין לו והתניא עונותיו סדורין לו מאי סדורין סדורין לימחל תני תנא קמיה דרב ששת הרואה נחש בחלום פרנסתו מזומנת לו נשכו נכפלה לו הרגו אבדה פרנסתו אמר ליה רב ששת כל שכן שנכפלה פרנסתו ולא היא רב ששת הוא דחזא חויא בחלמיה וקטליה תני תנא קמיה דרבי יוחנן כל מיני משקין יפין לחלום חוץ מן היין יש שותהו וטוב לו ויש שותהו ורע לו יש שותהו וטוב לו שנאמר {תהילים קד-טו} ויין ישמח לבב אנוש ויש שותהו ורע לו שנאמר {משלי לא-ו} תנו שכר לאובד ויין למרי נפש אמר ליה רבי יוחנן לתנא תני תלמיד חכם לעולם טוב לו שנאמר {משלי ט-ה} לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי

 רש”י  דמסרג. שיש לו אוכף על גביו יפה: נס נעשה לו. נו”ן כנגד נו”ן וכגון שראה השם כתוב: חנינא. נוני”ן הרבה נסים רבים: והני מילי בכתבא. אכולהו קאי שראה הונא או חנינא או תיבה זו של הספד כתובה דמשמע חסו עליו ופדאוהו: דלא סיים. שנעור משנתו קודם שנסתלק סימן הוא שסמוך אצל הקב”ה: מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ונוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן דדמי לאשת איש: פלגי. רמונים שנחלקו: יצפה לתורה. שנאמר אשקך מיין הרקח היינו תורה: מעסיס רמוני. הנמצץ מן הרמונים: נכסיו מצליחין. כהדס זה שעליו משולשים זה על זה כמין קליעה: בכנייהו. על כנם במקומם במחובר: הוי ראש ישיבה. שמכריז ומצוה לרבים: אני ראיתיה וכו’. ועל כן נעשיתי ראש ישיבה במתא מחסיא: תרביצא. גינה א”נ בהמ”ד תרביצא נאה וגילה נוטריקון של תרנגול: תלויה בקשתו. בספק כביצים הללו שהאוכל סתום בם: נשתברו. נתגלה האוכל: וינחם אל מחוז. היינו כרך: חפצם. סימן הוא להיות חפציו נעשים: המגלח. סימן גדולה ותפארת היא לו כמו ויגלח ויחלף וגו’ (בראשית מא): בעריבה. בספינה: דמדלי. שהולכת בגובה של ים: הנפנה. סימן הוא שסרחונו וגנותו נפרש ויוצא מעליו: והוא דלא קנח. שלא המאיס ידיו: בבבל עומד בלא חטא. לפי שחו”ל אין לה זכיות אלא עון יש בישיבתה וזה עומד ערום בלא אותם עונות: בא”י. שהרבה מצות תלויות בה וזה העומד ערום סימן שהוא ערום ממצותיה: הנתפש לסרדיוט. שומרין אותו שלא יברח אלמא סימן שמירה הוא ששומרים אותו מידי היזק: אגם. שיש בו קנים גדולים וקטנים וסמוכים זה לזה סימן לראש ישיבה שהגדולים והקטנים מתקבצים יחד קבוץ גדול ובאים לשמוע דרשה מפיו: יער. אילנות גדולים ואינן סמוכים זה לזה אף זה סימן לראש לתלמידי הרב והוא ראש לבני כלה שמפרש לתלמידים שמועתם אחר שעמד הרב והם מחזרין על שמועתם ויש תלמידים שלא יבינו בדברי הרב ככל הצורך וזה מבינה להם: תלי טבלא. נראה לו שהיה זוג וענבל תלוי בצוארו ומשמיע קול והוא סימן לראש ישיבה שמשמיע קול לרבים: ונבחי בה נבוחי. קשקשתי בה בקול: עונותיו מחולין לו. לפי שהעונות קרויין אדומים שנאמר אם יאדימו כתולע (ישעיהו א) ואומר נכתם עונך (ירמיהו ב’) וסימן הוא שפורשין ממנו: פרנסתו מזומנת. כנחש שעפר לחמו ומצוי לו בכל מקום: הרגו. לנחש: כל שכן שנכפלה לו. שהרי נתגבר עליו: ולא היא. אלא רב ששת דורש להנאתו לפתור חלומו לטובה: יש שותהו כו’. לפיכך אין לעמוד על פתרונו: (רש”י)

 תוספות  אין פירוש לקטע זה (תוספות)

   


דף נז – ב

אמר רבי יוחנן השכים ונפל פסוק לתוך פיו הרי זה נבואה קטנה תנו רבנן שלשה מלכים הם הרואה דוד בחלום יצפה לחסידות שלמה יצפה לחכמה אחאב ידאג מן הפורענות ג’ נביאים הם הרואה ספר מלכים יצפה לגדולה יחזקאל יצפה לחכמה ישעיה יצפה לנחמה ירמיה ידאג מן הפורענות שלשה כתובים גדולים הם הרואה ספר תהלים יצפה לחסידות משלי יצפה לחכמה איוב ידאג מן הפורענות שלשה כתובים קטנים הם הרואה שיר השירים בחלום יצפה לחסידות קהלת יצפה לחכמה קינות ידאג מן הפורענות הרואה מגלת אסתר נס נעשה לו שלשה חכמים הם הרואה רבי בחלום יצפה לחכמה ראב”ע יצפה לעשירות רבי ישמעאל בן אלישע ידאג מן הפורענות שלשה תלמידי חכמים הם הרואה בן עזאי בחלום יצפה לחסידות בן זומא יצפה לחכמה אחר ידאג מן הפורענות כל מיני חיות יפות לחלום חוץ מן הפיל והקוף והקפוד והאמר מר הרואה פיל בחלום פלא נעשה לו לא קשיא הא דמסרג הא דלא מסרג כל מיני מתכת יפין לחלום חוץ ממר פסל וקרדום והני מילי דחזנהו בקתייהו כל מיני פירות יפין לחלום חוץ מפגי תמרה כל מיני ירקות יפין לחלום חוץ מראשי לפתות והאמר רב לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות כי חזא בכנייהו חזא כל מיני צבעונין יפין לחלום חוץ מן התכלת כל מיני עופות יפין לחלום חוץ מן קריא וקפופא וקורפראי: [הגו”ף הגו”ף מעי”ן משיבי”ן ומרחיבי”ן סימן]: ג’ נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהן גודגדניות וכפניות ופגי תמרה שלשה אין נכנסין לגוף והגוף נהנה מהן אלו הן רחיצה וסיכה ותשמיש שלשה מעין העולם הבא אלו הן שבת שמש ותשמיש תשמיש דמאי אילימא תשמיש המטה הא מכחש כחיש אלא תשמיש נקבים שלשה משיבין דעתו של אדם אלו הן קול ומראה וריח שלשה מרחיבין דעתו של אדם אלו הן דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים: [חמש”ה ושש”ה ועשר”ה סימן]: חמשה אחד מששים אלו הן אש דבש ושבת ושינה וחלום אש אחד מששים לגיהנם דבש אחד מששים למן שבת אחד מששים לעולם הבא שינה אחד מששים למיתה חלום אחד מששים לנבואה ששה דברים סימן יפה לחולה אלו הן עטוש זיעה שלשול קרי ושינה וחלום עטוש דכתיב {איוב מא-י} עטישותיו תהל אור זיעה דכתיב {בראשית ג-יט} בזעת אפיך תאכל לחם שלשול דכתיב {ישעיה נא-יד} מהר צועה להפתח ולא ימות לשחת קרי דכתיב {ישעיה נג-י} יראה זרע יאריך ימים שינה דכתיב {איוב ג-יג} ישנתי אז ינוח לי חלום דכתיב {ישעיה לח-טז} ותחלימני והחייני ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתו רפואה אלו הן כרוב ותרדין וסיסין יבשין וקיבה והרת ויותרת הכבד וי”א אף דגים קטנים ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרין ומברין כל גופו של אדם עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו וחליו קשה אלו הן האוכל בשר שור בשר שמן בשר צלי בשר צפרים וביצה צלויה ותגלחת ושחלים והחלב והגבינה והמרחץ וי”א אף אגוזים וי”א אף קשואים תנא דבי ר’ ישמעאל למה נקרא שמן קשואים מפני שהן קשים לגוף כחרבות איני והכתיב {בראשית כה-כג} ויאמר ה’ לה שני גוים בבטנך אל תקרי גוים אלא גיים וא”ר יהודה אמר רב אלו אנטונינוס ורבי שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי ת”ר מת בבית שלום בבית אכל ושתה בבית סימן יפה לבית נטל כלים מן הבית סימן רע לבית תרגמא רב פפא במסאנא וסנדלא כל דשקיל שכבא מעלי בר ממסאנא וסנדלא כל דיהיב שכבא מעלי בר מעפרא וחרדלא: מקום שנעקרה ממנו עבודת גלולים: תנו רבנן הרואה מרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים אומר ברוך שעקר עכו”ם מארצנו וכשם שנעקרה ממקום זה כן תעקר מכל מקומות ישראל והשב לב עובדיהם לעבדך ובח”ל אין צריך לומר והשב לב עובדיהם לעבדך מפני שרובה עובדי כוכבים רשב”א אומר אף בחוץ לארץ צריך לומר כן מפני שעתידים להתגייר שנאמר {צפניה ג-ט} אז אהפוך אל עמים שפה ברורה דרש רב המנונא הרואה בבל הרשעה צריך לברך חמש ברכות ראה בבל אומר ברוך שהחריב בבל הרשעה ראה ביתו של נבוכדנצר אומר ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע ראה גוב של אריות או כבשן האש אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה ראה מרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ראה מקום שנוטלין ממנו עפר אומר ברוך אומר ועושה גוזר ומקיים רבא כי הוה חזי חמרי דשקלי עפרא טריף להו ידא על גבייהו ואמר רהוטו צדיקי למעבד רעותא דמרייכו מר בריה דרבינא כי הוה מטי לבבל הוה שקיל עפרא בסודריה ושדי לברא לקיים מה שנא’ {ישעיה יד-כג} וטאטאתיה במטאטא השמד אמר רב אשי אנא הא דרב המנונא לא שמיע לי אלא מדעתאי בריכתינהו לכולהו

 רש”י  השכים. העומד ממטתו ונפל לו פסוק בפיו: שיר השירים. כולו יראת שמים וחבת המקום בלב כל ישראל: רבי ישמעאל בן אלישע. מהרוגי המלכות היה והפשיטו עור קרקפתו בחייו: חוץ מן הפיל והקוף והקפוד. שמשונין במראיהן: קפוד. חיה שדומה לקוף ויש לה זנב ארוך ושמה מרטינ”א {מרטרינ”א: סמור, דָלָק} : דמסרג. אוכף על גביו וי”א נתון באפסר: חוץ ממר. פשו”ר {פושוי”ר: מכוש} בלע”ז: פסל. דוליי”ר {דולידויר”א: מעצד – מעין גרזן} : דחזנהו בקתייהו. שראויין למלאכתן לחבל ולהשחית: פגי תמרה. שלא בשלו כל צרכן: בכנייהו. במחובר אבל בתלוש סימן הוא למכות כדפשר ליה בר הדיא לרבא קולפי בלעת: תכלת. ירוק הוא ומי שפניו ירוקים חולה הוא: קריא. יבנ”ץ {לילית} : קפופא. צואיט”א {כוס – עוף לילי} בלע”ז ויש לה לסתות כלחיי אדם לפיכך הן מגונים: קורפראי. טלפ”א {חפרפרת} : גודגדניות. צירתי”ש {ציריש”יש: דובדבנים} : כפניות. מין תמרים רעים: שמש. חמה זורחת: קול. של מיני זמר או קול ערב של אשה: עטוש. אשטרנוד”ר {אישטירנודי”ר: להתעטש} : מהר צועה. מי שצריך להריק מעיו הרקת כלי נקראת צעיה שנאמר (ירמיהו מח) ושלחתי לו צועים וצעוהו וכליו יריקו במואב כתיב: ותחלימני והחייני. בחזקיה כתיב: תרדין. בלי”ץ {סלק} : מי סיסין. בשול פוליאו”ל {פוליו”ל: סוג של נענה} : והרת. וידלייר”א {וידילור”א: רחם – של חיה} שהשליל בתוכה: יותרת הכבד. אייבר”ש {איברי”ש: סרעפת} של בהמה: ומברין. לשון בריאות: ותגלחת. אם מגלח: זוטרי. יפין: מסאנא וסנדלא. סימן יוצאי חוץ הוא שמוציא אחרים מן הבית: עפרא. סימן הוא שרמז להם קבורה: לב עובדיהם. על פושעי ישראל מתפלל: כבשן של אש. חפירה שהוסק בה כבשנם של חנניה מישאל ועזריה: מקום שנוטלין ממנו עפר. מקום יש בבל שאין בהמה יוצאה משם אם אין נותנים עליה עפר מעפר המקום והוא סימן השמד ומקללותיה של בבל היא וביסוד מהר”ר יצחק ראיתי שנוטלים משם עפר לטיט לבניני המקום וסוף סוף אותו מקום אין בו ישוב ולא זרע ולא נטיעה: גוזר ומקיים. שגזר להשמידה וקיים: (רש”י)

 תוספות  הרואה מרקוליס. בתוספתא תנן במקום מרקוליס דהכא עבודת כוכבים וא”כ לאו דוקא מרקוליס אלא לפי שבמקומו של תנא היו עובדים לה ועתה אין אנו רגילים לברך לפי שאנו רואים אותה בכל יום וכל הנך הרואים אמרו לעיל דהוי משלשים יום לשלשים יום: הרואה מרקוליס. פירש ר”י לא ידענא אמאי נקט מרקוליס יותר משאר עבודת כוכבים. ונראה לי דא”צ לברך רק במקום שבונים עכו”ם או שהועמדה שם מחדש ולכך נקט מרקוליס שרוגמין בה אבנים בכל יום והוי כמגדל עכו”ם אבל לא על עכו”ם קבועה שם מקודם ובירושלמי יש נעקרה עכו”ם ממקום אחד ונתנה למקום אחר במקום שנתנה אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ובמקום שנעקרה אומר ברוך שעקר עכו”ם מן המקום הזה: (תוספות)

Add Your Comment