דף נו – א

אמר ליה קיסר לר’ יהושע בר’ (חנינא) אמריתו דחכמיתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי אמר ליה חזית דמשחרי לך פרסאי וגרבי בך ורעיי בך שקצי בחוטרא דדהבא הרהר כוליה יומא ולאורתא חזא אמר ליה שבור מלכא לשמואל אמריתו דחכמיתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי אמר ליה חזית דאתו רומאי ושבו לך וטחני בך קשייתא ברחייא דדהבא הרהר כוליה יומא ולאורתא חזא בר הדיא מפשר חלמי הוה מאן דיהיב ליה אגרא מפשר ליה למעליותא ומאן דלא יהיב ליה אגרא מפשר ליה לגריעותא אביי ורבא חזו חלמא אביי יהיב ליה זוזא ורבא לא יהיב ליה אמרי ליה אקרינן בחלמין {דברים כח-לא} שורך טבוח לעיניך וגו’ לרבא אמר ליה פסיד עסקך ולא אהני לך למיכל מעוצבא דלבך לאביי א”ל מרווח עסקך ולא אהני לך למיכל מחדוא דלבך אמרי ליה אקרינן {דברים כח-מא} בנים ובנות תוליד וגו’ לרבא אמר ליה כבישותיה לאביי א”ל בנך ובנתך נפישי ומינסבן בנתך לעלמא ומדמיין באפך כדקא אזלן בשביה אקריין {דברים כח-לב} בניך ובנותיך נתונים לעם אחר לאביי א”ל בנך ובנתך נפישין את אמרת לקריבך והיא אמרה לקריבה ואכפה לך ויהבת להון לקריבה דהוי כעם אחר לרבא א”ל דביתהו שכיבא ואתו בניה ובנתיה לידי איתתא אחריתי דאמר רבא אמר ר’ ירמיה בר אבא אמר רב מאי דכתיב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת האב אקרינן בחלמין {קהלת ט-ז} לך אכול בשמחה לחמך לאביי אמר ליה מרווח עסקך ואכלת ושתית וקרית פסוקא מחדוא דלבך לרבא אמר ליה פסיד עסקך טבחת ולא אכלת ושתית וקרית לפכוחי פחדך אקרינן {דברים כח-לח} זרע רב תוציא השדה לאביי א”ל מרישיה לרבא א”ל מסיפיה אקרינן {דברים כח-מ} זיתים יהיו לך בכל גבולך וגו’ לאביי א”ל מרישיה לרבא א”ל מסיפיה אקרינן {דברים כח-י} וראו כל עמי הארץ וגו’ לאביי א”ל נפק לך שמא דריש מתיבתא הוית אימתך נפלת בעלמא לרבא אמר ליה בדיינא דמלכא אתבר ומתפסת בגנבי ודייני כולי עלמא קל וחומר מינך למחר אתבר בדיינא דמלכא ואתו ותפשי ליה לרבא אמרי ליה . חזן חסא על פום דני לאביי א”ל עיף עסקך כחסא לרבא א”ל מריר עסקך כי חסא אמרי ליה חזן בשרא על פום דני לאביי אמר ליה בסים חמרך ואתו כולי עלמא למזבן בשרא וחמרא מינך לרבא אמר ליה תקיף חמרך ואתו כולי עלמא למזבן בשרא למיכל ביה אמרי ליה חזן חביתא דתלי בדיקלא לאביי אמר ליה מדלי עסקך כדיקלא לרבא אמר ליה חלי עסקך כתמרי אמרי ליה חזן רומנא דקדחי אפום דני לאביי אמר ליה עשיק עסקך כרומנא לרבא אמר ליה קאוי עסקך כרומנא אמרי ליה חזן חביתא דנפל לבירא לאביי א”ל מתבעי עסקך כדאמר נפל פתא בבירא ולא אשתכח לרבא א”ל פסיד עסקך ושדי’ ליה לבירא אמרי ליה חזינן בר חמרא דקאי אאיסדן ונוער לאביי אמר ליה מלכא הוית וקאי אמורא עלך לרבא א”ל פטר חמור גהיט מתפילך א”ל לדידי חזי לי ואיתיה אמר ליה וא”ו דפטר חמור ודאי גהיט מתפילך לסוף אזל רבא לחודיה לגביה אמר ליה חזאי דשא ברייתא דנפל אמר ליה אשתך שכבא אמר ליה חזיא ככי ושני דנתור א”ל בנך ובנתך שכבן אמר ליה חזאי תרתי יוני דפרחן א”ל תרי נשי מגרשת אמר ליה חזאי תרי גרגלידי דלפתא אמר ליה תרין קולפי בלעת אזל רבא ההוא יומא ויתיב בי מדרשא כוליה יומא אשכח הנהו תרי סגי נהורי דהוו קמנצו בהדי הדדי אזל רבא לפרוקינהו ומחוהו לרבא תרי דלו למחוייה אחריתי אמר מסתיי תרין חזאי לסוף אתא רבא ויהיב ליה אגרא א”ל חזאי אשיתא דנפל א”ל נכסים בלא מצרים קנית א”ל חזאי אפדנא דאביי דנפל וכסיין אבקיה א”ל אביי שכיב ומתיבתיה אתיא לגבך א”ל חזאי אפדנא דידי דנפיל ואתו כולי עלמא שקיל לבינתא לבינתא א”ל שמעתתך מבדרן בעלמא א”ל חזאי דאבקע רישי ונתר מוקרי א”ל אודרא מבי סדיא נפיק א”ל אקריון הללא מצראה בחלמא א”ל ניסא מתרחשי לך הוה קא אזיל בהדיה בארבא אמר בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי בהדי דקא סליק נפל סיפרא מיניה אשכחיה רבא וחזא דהוה כתיב ביה כל החלומות הולכין אחר הפה רשע בדידך קיימא וצערתן כולי האי כולהו מחילנא לך בר מברתיה דרב חסדא יהא רעוא דלמסר ההוא גברא לידי דמלכותא דלא מרחמו עליה אמר מאי אעביד גמירי דקללת חכם אפילו בחנם היא באה וכ”ש רבא דבדינא קא לייט אמר איקום ואגלי דאמר מר גלות מכפרת עון קם גלי לבי רומאי אזל יתיב אפתחא דריש . טורזינא דמלכא ריש טורזינא חזא חלמא א”ל חזאי חלמא דעייל מחטא באצבעתי א”ל הב לי זוזא ולא יהב ליה לא א”ל ולא מידי א”ל חזאי דנפל תכלא בתרתין אצבעתי א”ל הב לי זוזא ולא יהב ליה ולא א”ל א”ל חזאי דנפל תכלא בכולה ידא א”ל נפל תכלא בכולהו שיראי שמעי בי מלכא ואתיוה לריש טורזינא קא קטלי ליה א”ל אנא אמאי אייתו להאי דהוה ידע ולא אמר אייתוהו לבר הדיא אמרי ליה אמטו זוזא דידך חרבו

 רש”י  קיסר. מלך רומי והיה לו תגר עם פרסיים: מאי חזינא. מאי אראה בלילה בחלום: משחרי לך פרסאי. עושים בך עבודת המלך כמו לא חמרא דחד מנהון שחרית (תרגום במדבר יו) ולשון חכמים (ספרי פ’ דברים) הדבק לשחוור וישתחוו לך: ושבו לך. ישללוך בשבי: וטחנו בך קשייתא. יכופו אותך לטחון גרעיני תמרים: שבור. מלך פרס: פסיד עסקך. תתקלקל פרקמטיא שלך: ולא אהני לך למיכל. מתוך צערך לא יטעם לך שום מאכל: מרווח עסקך. ומתוך שמחתך לא תתאוה לאכול שתהיה שבע בשמחתך: והיא. אשתך: לפכוחי פחדך. להפיג דאגתך: מרישיה. זרע רב תוציא השדה: בדיינא דמלכא. אוצר שתכשיטי המלך שם ישבר על ידי גנבים ויעלילו עליך לומר.. שאתה גנבתם: קל וחומר מינך. אם רבא נחשד כל שכן שיחשדונו וזהו וייראו ממך: חסא. חזרת: עיף עסקך. כפול בריוח כחזרת שהיא רחבה וכפולה: מריר עסקך. שנאוי לכל ומר יהיה הסחורה שלך: חביתא הם היו משתכרים ביין: חלי עסקך. מתוק כלומר שתתן סחורתך בזול: דקדחי. גדלה: עשיק עסקך. ביוקר תמכרנו כמו עשיק לגבך (ב”מ ד’ נב.): לרבא א”ל קאוי עסקך. לשון קהוי הכל ישנאוהו: מתבעי . עסקך. יתבקש עסקך ויחזרו אחריו לקנות: דקאי אאיסדן. מראשותיו כדמתרגמינן מראשותיו אסדוהי (בראשית כח): מלכא הוית. ראש ישיבה הדורש דרשות והמתורגמן עומד עליו באמורא להשמיע בקול רם לרבים כקול חמור הנוער: וי”ו דפטר חמור גהיט מתפילך. בפרשת והיה כי יביאך וכל פטר חמר תפדה בשה והוא חסר וי”ו ובתפילין של רבא כתבו הכותב מלא ואח”כ מחקו והיינו גהיט מחוק: דשא ברייתא. דלת חיצון שבבית: אתתך מתה. השומרת את הבית: ככי. שינים הפנימיות שקורין משילאר”י {מישיליר”ש: שיניים טוחנות} : תרתי נשי מגרשת. שאשתו של אדם קרויה יונה דכתיב יונתי תמתי: תרין קולפי בלעת. מכת מקל עב בראשו כראשי לפתות: בלא מצרים. נחלה בלא מצרים כלומר קרקעות רחבים ורבים: וכסיין אבקיה. כסוי עפר הפורח ממפולת החומה: ונתר מוקרי. נשר מוחו: אודרא מבי סדיא. המוכין יוצאין מן הכר שבמראשותיו: הללא מצראה. הלל שאנו קורין בפסח לפי שיש הלל אחר הקרוי הלל הגדול קורין לזה הלל המצרי: ניסי מתרחשי לך. שע”י נסים נקרא ניסן שעל כל צרה הבאה לישראל אומרים אותו על גאולתן: הוה קא אזיל. בר הדיא בהדיה דרבא: בארבא. בספינה: אמר בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי. שמא כאן יארע לו הנס שתטבע הספינה והוא ינצל: בדידך קיימא. בך הוא תלוי הפתרון אם לטובה אם לרעה והפכת לי לרעה: אשתו של רבא. בת רב חסדא היתה: טורזינא דמלכא. שומר אוצר המלך: נפל תכלא. תולע: (רש”י)


דף נו – ב

שיראי דמלכא כפיתו תרין ארזי בחבלא אסור חד כרעיה לחד ארזא וחד כרעיה לחד ארזא ושרו לחבלא עד דאצטליק רישיה אזל כל חד וחד וקם אדוכתיה ואצטליק ונפל בתרין שאל בן דמא בן אחותו של ר’ ישמעאל את ר’ ישמעאל ראיתי שני לחיי שנשרו אמר שני גדודי רומי יעצו עליך רעה ומתו אמר ליה בר קפרא לרבי ראיתי חוטמי שנשר אמר ליה חרון אף נסתלק ממך אמר ליה ראיתי שני ידי שנחתכו אמר ליה לא תצטרך למעשה ידיך אמר ליה ראיתי ב’ רגלי שנקטעו אמר ליה על סוס אתה רוכב חזאי דאמרי לי באדר מיתת וניסן לא חזית אמר ליה באדרותא מיתת ולא אתית לידי נסיון אמר ליה ההוא צדוקי לר’ ישמעאל ראיתי שאני משקה שמן לזיתים אמר ליה בא על אמו אמר ליה חזאי דקטיף לי כוכבא אמר ליה בר ישראל גנבת אמר ליה חזאי דבלעתי לכוכבא אמר ליה בר ישראל זבנתיה ואכלת לדמיה אמר ליה חזאי עיני דנשקן אהדדי אמר ליה בא על אחותו אמר ליה חזאי דנשקי סיהרא אמר ליה בא על אשת ישראל אמר ליה חזאי דדריכנא בטונא דאסא אמר ליה בא על נערה המאורסה אמר ליה חזאי טונא מעילאי והוא מתתאי אמר ליה משכבך הפוך אמר ליה חזאי עורבי דהדרי לפורייה אמר ליה אשתך זנתה מאנשים הרבה אמר ליה חזאי יוני דהדרי לפורייה אמר ליה נשים הרבה טמאת אמר ליה חזאי דנקיט תרי יוני ופרחן אמר ליה תרתי נשי נסבת ופטרתינון בלא גט אמר ליה חזאי דקליפנא ביעי אמר ליה שכבי קא משלחת אמר ליה כולהו איתנהו בי בר מהא דליתיה אדהכי והכי אתיא האי איתתא ואמרה ליה האי גלימא דמכסא דגברא פלוני הוא דמית ואשלחתיה אמר ליה חזאי דאמרי לי שבק לך אבוך נכסי בקפודקיא אמר ליה אית לך נכסי בקפודקיא אמר ליה לאו אזל אבוך לקפודקיא אמר ליה לאו אם כן קפא כשורא דיקא עשרה זיל חזי קפא דריש עשרה שהיא מלאה זוזי אזל אשכח שהיא מלאה זוזי אמר רבי חנינא הרואה באר בחלום רואה שלום שנאמר {בראשית כו-יט} ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים ר’ נתן אומר מצא תורה שנאמר {משלי ח-לה} כי מוצאי מצא חיים וכתיב הכא באר מים חיים רבא אמר חיים ממש אמר רבי חנן שלש שלומות הן נהר צפור וקדרה נהר דכתיב {ישעיה סו-יב} הנני נוטה אליה כנהר שלום צפור דכתיב {ישעיה לא-ה} כצפרים עפות כן יגן ה’ צבאות וגו’ קדרה דכתיב (שם כו} ה’ תשפות שלום לנו אמר ר’ חנינא ובקדרה שאין בה בשר שנינו {מיכה ג-ג} ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת אמר ר’ יהושע בן לוי הרואה נהר בחלום ישכים ויאמר הנני נוטה אליה כנהר שלום קודם שיקדמנו פסוק אחר {ישעיה נט-יט} כי יבא כנהר צר הרואה צפור בחלום ישכים ויאמר כצפרים עפות כן יגן וגו’ קודם שיקדמנו פסוק אחר {משלי כז-ח} כצפור נודדת מן קנה וגו’ הרואה קדרה בחלום ישכים ויאמר ה’ תשפות שלום לנו קודם שיקדמנו פסוק אחר {יחזקאל כד-ג} שפות הסיר שפות הרואה ענבים בחלום ישכים ויאמר {הושע ט-י} כענבים במדבר קודם שיקדמנו פסוק אחר {דברים לב-לב} ענבימו ענבי רוש הרואה הר בחלום ישכים ויאמר {ישעיה נב-ז} מה נאוו על ההרים רגלי מבשר קודם שיקדמנו פסוק אחר {ירמיה ט-ט} על ההרים אשא בכי ונהי הרואה שופר בחלום ישכים ויאמר {ישעיה כז-יג} והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול קודם שיקדמנו פסוק אחר {הושע ה-ח} תקעו שופר בגבעה הרואה כלב בחלום ישכים ויאמר {שמות יא-ז} ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו קודם שיקדמנו פסוק אחר {ישעיה נו-יא} והכלבים עזי נפש הרואה ארי בחלום ישכים ויאמר {עמוס ג-ח} אריה שאג מי לא יירא קודם שיקדמנו פסוק אחר {ירמיה ד-ז} עלה אריה מסבכו הרואה תגלחת בחלום ישכים ויאמר {בראשית מא-יד} ויגלח ויחלף שמלותיו קודם שיקדמנו פסוק אחר ( {שופטים טז-יז} כי) אם גלחתי וסר ממני כחי הרואה באר בחלום ישכים ויאמר {שיר השירים ד-טו} באר מים חיים קודם שיקדמנו פסוק אחר {ירמיה ו-ז} כהקיר ביר מימיה הרואה קנה בחלום ישכים ויאמר {ישעיה מב-ג} קנה רצוץ לא ישבר קודם שיקדמנו פסוק אחר {מלכים ב יח-כא} הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ תנו רבנן הרואה קנה בחלום יצפה לחכמה שנאמר {משלי ד-ה} קנה חכמה קנים יצפה לבינה שנאמר {משלי ד-ז} ובכל קנינך קנה בינה אמר רבי זירא קרא קורא קירא קניא כולהו מעלו לחלמא תניא אין מראין דלועין אלא למי שהוא ירא שמים בכל כחו הרואה שור בחלום ישכים ויאמר {דברים לג-יז} בכור שורו הדר לו קודם שיקדמנו פסוק אחר {שמות כא-כח} כי יגח שור את איש תנו רבנן חמשה דברים נאמרו בשור האוכל מבשרו מתעשר נגחו הויין ליה בנים שמנגחים בתורה נשכו יסורין באים עליו בעטו דרך רחוקה נזדמנה לו רכבו עולה לגדולה והתניא רכבו מת לא קשיא הא דרכיב הוא לתורא הא דרכיב תורא לדידיה הרואה חמור בחלום יצפה לישועה שנאמר {זכריה ט-ט} הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור הרואה חתול בחלום באתרא דקרו ליה שונרא נעשית לו שירה נאה שינרא נעשה לו שינוי רע הרואה ענבים בחלום לבנות בין בזמנן בין שלא בזמנן יפות שחורות בזמנן יפות שלא בזמנן רעות הרואה סוס לבן בחלום בין בנחת בין ברדוף יפה לו אדום בנחת יפה ברדוף קשה הרואה ישמעאל בחלום תפלתו נשמעת ודוקא ישמעאל בן אברהם אבל טייעא בעלמא לא הרואה גמל בחלום מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה אמר רבי חמא ברבי חנינא מאי קראה {בראשית מו-ד} ואנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה רב נחמן בר יצחק אמר מהכא {שמואל ב יב-יג} גם ה’ העביר חטאתך לא תמות הרואה פינחס בחלום פלא נעשה לו הרואה פיל בחלום פלאות נעשו לו פילים פלאי פלאות נעשו לו והתניא כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל ומן הקוף לא קשיא

 רש”י  שיראי דמלכא. מעילים של מלך: דאצטליק. נחלק לב’ ודוגמתו בהעור והרוטב (דף קכד.) דצלקי מצלק: יעצו עליך רעה. והם הלחיים פה שיעץ עליך רעה: חרון אף. ניכר בחוטם שמתחמם ומוציא הבל על כן הוא קרוי חרון אף: לא תצטרך למעשה ידיך. שתתעשר: באדרותא מיתת. בכבוד ובהדר תמות: אמו בעל. דומיא דשמן שהוא בתוך הזית השקה את אמו: קטיף לי כוכבא. עקרתי כוכב בחלום: גנבת. שנמשלו לכוכבים: נערה המאורסה. היו רגילין לעשות לה חופה של הדס בכניסתה לחופה וקורין לה הינומא כדאמרינן בכתובות (דף טו:) שיצאתה בהינומא וראשה פרוע: טונא דאסא. טולא דאסא: שכבי משלחת. מתים הפשטת: אם כן דלית לך התם נכסי ואבוך לא שכיב התם: קפא. דאמרי לך היא כשורא שבלשון פרס ויון קורין לכשורא קפא: דיקא. הוא עשרה שבלשון יוני קורין לעשרה דיקא והכי אמרי לך יש לך ממון בקורה עשירית: דריש עשרה. קורה שבראש עשרה: שלש שלומות הם. שלש חלומות המבשרים שלום: ופרשו כאשר בסיר. אלמא פורענותא היא: ובכל קנינך. לשון מרובה הוא אף קנים הרבה קנה של בינה הוא: קרא קורא קירא קניא. קרא דלעת כדאמרינן לקמן הרואה דלועין בחלום ירא שמים הוא לשון דלו עיני למרום (ישעיה לח): קורא. רך הגדל בענפי הדקל בכל שנה כדרך שאר אילנות ולשנה שניה הוא מתקשה ונעשה עץ: קירא. שעוה: קניא. קנה: האוכל מבשרו. בחלום: בין ברדוף. כשהוא רץ: גם עלה. קרוב לנוטריקון של גמל: פלא נעשה לו. כמו שנעשה לפינחס כדאמרינן בסנהדרין (דף פב.): (רש”י)

Add Your Comment